אני למעלה עכשיו, הפסקתי ליפול,
תעלם תתרחק, תפסיק כבר לשאול...
ענן שחור מאובק, גורם לי לחשוב,
מי למעלה החליט שזה טוב לאהוב?
תרים ת'ראש ותביט בי, תגיד שנגמר.
אתה בטוח חושב, אהיה פה מחר...
אז לפחות תשקר, תגיד שאתה אוהב...
ממש כמו מכונה, אין קשר ללב...
עברו חודשיים מאז, הולכת ברחוב,
בתוך המון אנשים, נעלמת, זה טוב,
צא מהראש שלי! תן מנוחה!
אז מה יהיה איתך? עם המשחק שלך...
מסך ההתעלמות שלא הורג אותך, הוא מחשל אותך!
אין לי אהבה קטנה לתת לך...
נמאס לי להוכיח, כבר ציינתי את זה?
"אני מכיר אותה, אם היא הייתה באמת רוצה את זה היא הייתה משיגה את זה"
חחחח תגיד אתה רציני? אני לא מתכוונת לבנות את האמון שלך בי, על בסיס האושר שלי. אין מצב.
שלא תבין אותי לא נכון, מי כמוך יודע, שאני חולת משחקים 
אבל תבין, לפעמים זה כואב מידי, אז פרשתי.
וכן רואים שאתה לא ממש מכיר אותי.
אמממממממממממממ. לא יודעת מה לעשות.
"מכיר את ההאהבה ממבט ראשון? שאתה כבר יודע שאתה הולך להתאהב עוד מהקליק הראשון"
"אני יודע שככה זה היה בשבילך"
"...אני חושבת שאני מתחילה לשכוח מהשטויות האלו"
"אל תדאגי, את עוד הולכת לסבול הרבה זמן. את לא תשכחי כ"כ מהר"
"אתה ממש מעודד אתה יודע?
"
בקשר ל-לא יודעת מה לעשות.
עזבו, אולי אני אפרוש מהלימודים, ואני אסע לברזיל?
מזה באלי בטוב איזה חופשה עכשיו.
אני לא מרבה לחייך, באסה. אבל צריך, למען הבריאות הנפשית 
ראיתם את הסרט זומבי-לנד?
"Always enjoy the little things"
חחחחחחח תמונה כ"כ חזקה. אוהבת כ"כ את כל מי שבתמונה (כןכן גם את עצמי 
)
אללה, צ'או אמיגוס P:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
My whispers