לרב אני יותר נחמדה אלייך פה אבל הפעם...הכל גועש אצלי מזעם,מכעס,סעיקר על עצמי אבל גם עלייך.
אתמול הבנתי סופית שכנראה הדרך שלי לצאת ממך היא עוד ארוכה ללכת...ארוכה ארוכה וזה מעצבן!!!!
הייתי בדייט,יאפ נתתי לעצמי עוד צ'אנס והלכתי עם אותה אחת להנות ואמרתי לעצמי זהו,אני פה כדי להנות מכל הבחינות.אבל כל הערב המח שלי במחשבות,ואני לא רוצה קרבה שלה ולא רוצה מגע שלה ולא רוצה כלום,רוצה הביתה לישון כי בבוקר עבודה! אווףףף איתך!!!
ואז בסוף הערב היא הפתיעה אותי וניסתה לנשק אותי ,השפתיים שלה נגעו בשלי ורק הייתי צריכה לזרום אבל לאאאאא אני עצרתי אותה,אני בלמתי כ"כ חזק שנראה לי שמעו את זה ממרחקים.כמובן שזה הביך אותה אבל היי היא לא הייתה צריכה לעשות את זה מהתחלה.נכון?!
נמאס לי לאהוב אותך כ"כ חזק,נמאס לי להתגעגע אלייך,נמאס לי לחכות לנס נמאס לי ממך! ועדיין אני לא יכולה להתנתק ועדיין לא מוצאת את הפתח לברוח ממך רחוק אל מישהי הרבה יותר טובה וחמודה.
וגם זאתי לא פונקציה,לא נמשכת אליה אבל זורמת איתה בהודעות זורמת איתה לדייט והיא,היא לא עושה לי כלום.הלב שלי לא דופק חזק,ואני לא מתרגשת לראות אותה אלא רק מתחילה לספור אחורה מתי נגיד שלום ונלך הביתה.
מבחינתה כמובן אנחנו בסדר גמור,אנחנו אפילו מעולה,והכל הולך לאט לאט ובטוח חחח לה יש תקוות..ואני במקום אחר.אני אצלך עדיין כאילו מעולם לא קרה כלום.ואני יודעת שאת עם אחרת ואני יודעת שהדבר האחרון שמעניין אותך זה אני אני יודעת את זה כל ולא מצליחה להכריח את הלב לשכוח.אין איפה להתפרק,אין איפה לשכוח יש רק להמשיך הלאה ולראות לאן אני מובילה את הילדה ואז פשוט להתעלם.
והנשיקה...לא רוצה לחשוב על זה.איזה זול ודפוק.ובאיזה כוח היא לקחה את זה ממני.היא צריכה לדעת שאני לא מנשקת כל אחת בדיוק כמו שאני לא מחבקת כל אדם שאני מכירה.אחחח היא תסכלה אותי.אבל את מתסכלת אותי כבר מיליון שנה.נשבר לי ממך.הלוואי ותעלמי לי כבר מהלב ואני אוכל לנשום שוב,לנשום באמת!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
