בנאדם תתאמץ, בנאדם תרוץ, עד סוף המרוץ, תצלול, תלך, תדע, תמיד באומץ.
לא מתחשק לי להתאמץ, לא לרוץ, אין לי אוויר
לצלול יותר מדי, והידע שלי מוגבל, ואומץ.. מאז ומעולם פחדתי, כמעט מהכל.
"ככה זה יהיה לך בכל מקום", "בסדר. אז אני אתאבד, אני אזרוק את עצמי מאיזה גג ואסיים את כל הסיפור הזה" אני אומרת ומדמיינת את עצמי משחקת "גשר לונדון" בין המגדלים של עזריאלי, משולש, עיגול, מרובע.
התחברתי לבלוג ובתוכו בקשה להצטרף לאיזה קואופ בלוגרים כלשהו, תראו.. אני כפוית טובה, באמת, אבל ראבק ישראבלוג, תעזבו אותי בשקט ותנו לי לכתוב. לא באתי לכאן כדי להצטרף לארגונים ושיתופים וערכים חברתיים כשלהם, יש לי היפסטרים, טבעוניים, סוציאל דמוקרטים, אנשי מר"צ ודרך חדשה, מרצים באוניברסיטה וספרים על המדף, אז שקט, תנו לחיות לכתוב!.
אני מטיילת בבלוגים כאלה ואחרים, לרוב בצורה הכי רנדומלית שאפשר, אין לי קבועים כמעט, מוצאת את עצמי הרבה פעמים בבלוגים של אנשים צעירים מאוד,ילדים נערים. אומרת הקשישה, אבל יאמר ובצדק אני מרגישה הכי "זקנה דוברת יידיש" לידם, אין לי מושג אחרי מה הם רודפים, ומה הרצונות שלהם, ומה מציק להם, ולאן הם כ"כ ממהרים, מכנסיים קצרים מדי, ומשקפי שמש וסיגריות בידיים. ברשימות שלהם דברים כמו "בגרות בהיסטוריה" אבל בפוסטים שלהם דברים כמו סקס חסר חשיבות על איזה גג, ובהמשך הרשימות "קעקוע ראשון,קעקוע שני.." ואני רוצה לצעוק עליהם ולהגיד להם שיאטו, ושיחכו, ושיתנו לדברים חשיבות ושיתנו לדברים להשאיר חותם. אז אני עוצרת את עצמי ושואלת האם אני מיהרתי כ"כ בגיל הזה? כי גם לי בגיל 16 כבר היה קעקוע ראשון, ונזם, וגם אני שקלתי לעשות סקס חסר חשיבות על איזה גג, והיום אני מסתכלת עליהם חצי בבוז, חצי בחוסר הבנה ולא מצליחה לדעת האם זה החיים שמניעים אותם מריגוש אחד לשני, או שאני שוכחת כמה משעמם זה בסה"כ להיות ילד, שכולם אומרים לך להאט וכל מה שאתה רוצה זה להמריא כמו טיל לשמיים.
ההרגשה שאני צריכה מצד אחד לדעת לאן דברים מובילים ולתכנן איזה מסלול, ומצד שני... טוב, לא ממש מתחשק לי.
טיפול לא טיפול, פסיכומטרי לא פסיכומטרי, קשר לא קשר, סקס לא סקס, עבודה לא עבודה. שיעזבו אותי בשקט או למלא את החיים שלי ברעש שגורם לי לחרדה, אבל מה לעשות, אי אפשר לחיות עם אוזניות על האוזניים.
צריך לתחזק דברים ברל'ה, השרירים האלה מתחילים להתנוון לך, השרירים שתצטרכי בשביל לשרוד את הכל, צריך להתחיל להשתלב.
גיבובים ושטויות.

ברל'ה