| 4/2009
 קטע ראשון- סן דיאגו
הפעם הראשונה שאני כותבת בלוג...
כמו כל דבר חדש:,זה מסקרן אותי, האם המילים פשוט יזרמו?
אז הנה קצת על עצמי...
עברתי לארצות הברית בגיל 19 מעיר הקודש ירושלים,כבר בסן דיאגו חגגתי יום הולדת 20.
תמיד הייתי בן אדם עצמאי,הגעתי לבד לעיר זרה עם ראש פתוח ו 500 דולר בכיס.
טוב לי הריחוק המסויים מהמשפחה ומהעיר בה נולדתי,כמה שאני אוהבת את המשפחה
ועפרה,החברה הכי טובה שהשארתי מאחורי,אני במובן מסויים נהנת מהיחסים הלא
אינטנסיבים שהמרחק הפיזי גורם.הכל פתוח,בלי דעות של אנשים שחשובים לי
שיניעו אותי לעשות החלטות (מודעות או לא מודעות) שאני לא יודעת כמה אני
רוצה בם.
פה,אני הבוס של עצמי (וגם של כמה אחרים מאחר שיש לי עסק,אבל נגיע לזה בהמשך),אף אחד אומר לי מה לעשות,מה נכון ולא נכון...
סן דיאגו היתה קצת תקופה הזוייה בשבילי...כמו כל ישראלית טובה מצאתי את
עצמי 3 שעות אחרי הנחיתה ניצבת בקניון ב 8 בבוקר מנסה למכור AROMA
THERAPY; בספרדית,מוקפת בחבורת ישראלים שכולם היו מבוגרים ממני בכמה שנים
טובות:
קובי-נהג אוטובוס לשעבר בחברת דן בן 32,אולי אפילו יותר,איתן-בחור
נמוך,תימני מעוך וחד לשון שנעל נעלים עם פלטפורמה כמו של הספייס גירלס,אוהד או עידו (לא ממש ישות עקרונית או משמעותית) שדיבר והתנהג כמו הומו
אבל עד היום אני לא הבנתי מה הנטיות שלו...אולי גם הוא לא מבין.
בדיעבד התברר לי שאילו הם שותפי לדירה(חחח,דירה? עלאק! חדר במלון המוזר
ביותר בדאון טאון סן דיאגו),איתם ביליתי 6 חודשים בעבודה רצופה
בקניון,עישון כמויות של גראס ומשחקי פוקר על קווטארים אל תוך הלילה.
היו גם חבורה מאילת שהצטרפו אלינו מאוחר יותר באותו השבוע: שני אחים ושתי
בנות. שתי הבנות מסתבר היו ידידות של יהב,הוא היה בחור סטלן ,חמוד
כזה,צנוע ונעים הליכות עם שיער מתולתל פרוע. אחיו-ערן,או איך שקראנו לו
"פאפון" (כוס במרוקאית) כשמו כן הוא,שובניסט ערס,מטריד בנות על ימין ועל
שמאל,בור ואימפולסיבי...אבל מצחיק טילים!
הייתי משתעממת שם ללא "פאפון" והשטויות שלו. הוא בעצם זה שהמציא לי את
הכינוי "פוקר 9" ,אחרי משחק פוקר מסעיר: היו לי 4 תשיעיות ובהיתרגשות של
משחקת תירונית הראתי את הקלפים והצהרתי "אכלתם אותה,יש לי פוקר 9",הרווחתי
30 דולר באותו ערב.
שתי האלתיות היו מעריצות של יהב(הבחור עם השיער)-דבורה והילה,אליהן אין מה
להרחיב יותר מידי וחוץ מזה אני לא כל כך זוכרת כי הייתי מסטולה כל הזמן.
אני וקובי היינו היחידים שהגענו לבד,ומצאנו את עצמנו שותפים גם לאותה מיטה זוגית שעמדה לה מסיבית ומכוערת בחדרנו החשוך..
הוא היה גבר טוב,אף פעם לא נגע בי, לא חשוב כמה מסטולית או שיכורה הייתי,אפילו שמידי פעם היה ביניינו מתח מיני. פעם אחת הוא אפילו גונן אלי אחרי שסמואל הזבל ניסה לגעת בי.
סמואל
הוא בחור צבוע,ישראלי בן 35 שגדל בפרו. הוא היה קרוב משפחה של הבוסית שלי
בעגלות. היינו שלושתינו יחד בעגלה אחת כל הקריסמס: אני קובי וסמואל. כל
הקריסמס סמואל היה מאוד נחמד,כשנגמר הקריסמס הוא שינה את פרצופו או יותר
נכון-חשף את פרצופו האמיתי.(כנראה שהעשבים המיוחדים מה AROMA
THERAPYוהקרינה של המיקרוגל עלו לו לראש).
הייתי בחורה מושכת,למרות שהייתי תמיד רזה התברכתי באיזור אחוריים(חחח,איזה דרך קונסרבטיבית להגיד "תחת") חמוד ובולט.
יומיים
אחרי הקריסמס היינו שלושתינו בקניון,לבוסית שלי נשאר עוד מספר ימים עד תום
חוזה השכירות,סמואל עם מבט של "בני סלע"על הפרצוף התחיל לזרוק לי הערות
בוטות מאוד על התחת. עם לא הייתי שחומת עור הלחיים שלי היו נראות כמו .SUN
DRIED TOMATO.אמרתי לו שיפסיק,אך ממבטו השתקפה תאווה שיש רק לסוטי מין
ולנקרופילים (אף פעם לא ראיתי מבט סוטה של נקרופיל,אך אם הייתי רואה הייתי
מתארת שזה היה מסוג המבטים האילו),המבט צימרר אותי והתחלתי להתרחק מהעגלה
לכוון היציאה,אך הוא הלך אחרי והתקרב והתחיל לשלוח ידיים. יש לו מזל שקובי
התחיל לצעוק ולהדוף אותו כי אז הוא היה חווה את נחת זרועי...(חחחה, ממש!
איזה נחת זרועי? עם ה 49 קילו שעלי? תודה קובי,אתה אחלה גבר). מאז לא ממש
דיברתי איתו,הוא עזב ואני נשארתי בגפי.
טוב,בנימה כעוסה זו אני יסיים את הקטע הראשון שלי. אנשים בכלל קוראים את זה? בחיים לא קראתי בלוג... אוקי,לא חשוב...
| |
|  כינוי:
Gigi Blog בת: 41 Google:
גיגיתמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
