אני בוכה... ואין מי שינחם... אני צועקת... ואין מי שמקשיב.. לבד... עם עצמי... והדמעות שוב יורדות.. רע לי.. מרגישה לבד.. כיאלו אין מחר... למה ההרגשה הזאת לא עוברת... ולמה הדימעה לא עוצרת.. אם אני ימות.. למישהו יהיה אכפת...? אם אני יעלם.. מישהו ישים לב..? שוב לבד... שוב עם הדמעות... למה אין מי שינחם..? אני זאת שתמיד מעודדת... אני זאת שתמיד סולחת ותומכת... אף אחד לא יכול לעשות את אותו דבר כלפיי..? לאף אחד לא באמת אכפת... מתנחמים והולכים... פינת הניחומים שלי פתוחה לכולם... אבל ברגעים של משבר.. למי אני יפנה..?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
