הנה הפרק הבא של אהבת קיץ. הוא מדבר בעיקר על איתמר ומיקה, אבל הוא יצא די מוצלח. תהנו (:
פרק 12: הזוג המוזר
איתמר ומיקה נכנסו לחדר האוכל, כל אחד מהם בצד אחר של הדלת. הם שלחו אחד לשני מבטים מבוישים. "ראית את זה? הם לגמרי מסתירים משהו!" קראה גאיה אל דנה, שהבחינה בהם. "אוח, נו, את סתם הוזה, בואי כבר" אמרה לה דנה ודחפה אותה לעבר שולחן האוכל. גאיה נתנה בשניהם מבט אחרון ונחרה בבוז. שתי הבנות לקחו אוכל והתיישבו בשולחן הקבוע. גיא כבר חיכה להן שם. "תגידו, ראיתן את איתמר? אני לא מוצא אותו מאז שחזרנו" אמר להן ודחף כף גדושה בסלט לפה. "כן, הוא בטח עוד שנייה יבוא. ותפסיק לאכול כמו חזיר!" הפצירה גאיה. גיא גלגל עיניים ואכל חתיכה קטנה יותר, כדי להוכיח לגאיה שהוא מקשיב לה. "אהלן!" קרא איתמר והתיישב ליד גיא. "תגיד איפה היית מאז שחזרנו? חיפשתי אותך" שאל אותו גיא בדאגה. "אלוהים, מה אתם זוג נשוי?" סיננה גאיה ורכנה כדי לאכול. "סתם, הסתובבתי, רציתי קצת להירגע" אמר איתמר ואכל חתיכה מהאוכל שלו. גיא משך בכתפיו וחזר גם הוא לאכול. דנה של׳ה אל איתמר מבט שואל והוא הינהן אליה. דנה מיד קרנה מאושר, אבל איתמר שם את ידו על פיו בתנועה מאיימת. גאיה הסתכלה עליהם כאילו השתגעו. "מה עובר עליכם?" שאלה. "כלום!" מיד שניהם אמרו במבוכה. גאיה גלגלה עיניים. "אני לעולם לא אבין בני אדם..." נאנחה.
"נו, איך?" שאלה הדר את מיקה. "מממ..." אמרה מיקה במבוכה. הדר תקעה בה מבט מאוכזב. "אל תגידי לי שהשתפנת!" קראה בכעס. "לא! מה נראה לך?" קראה מיקה. "נו, ומה הוא אמר?" שאלה הדר בהתרגשות. "בחייך, זה איתמר" חיקתה אותה מיקה. הדר גלגלה את עיניה ושתיהן פנו אל שולחן האוכל. "רגע, סודי או גלוי?" שאלה הדר. "בינתיים סודי" השיבה לה מיקה ושמה כף גדושה בסלט בצלחתה, "נראה איך העניינים יתקדמו". "אה..." אמרה הדר והוסיפה חביתה לצלחת. שתיהן פנו והתיישבו בשולחן ליד קורל, שני ועמית.
גיא הרים את צלחתו והניח אותה על העגלה. גאיה הסתכלה עליו בזווית העין. היא הרימה מהר את צלחתה ונדחפה לעברו. "היי גיא!" אמרה. "אהה... היי" אמר גיא וכיווץ את גבותיו. "משהו קרה?" שאל. גאיה הרפתה את החיוך מפניה ונאנחה. "כן," אמרה, "אני חושבת שיש מצב ממש ממש פצפון, אבל ממש ממש קטנטן..." אמרה במבוכה. "שמה?" שאל גיא בחוסר סבלנות. "שמיקה ואיתמר חברים" פלטה. גיא נעץ בה מבט עמוק למשך כמה שניות ואז התפוצץ מצחוק. "מה?" מחתה גאיה בכעס. "איתמר... ומיקה... בדיחה טובה" אמר גיא בין צחוק לאחר. גאיה גלגלה את עיניה. "אני-רצינית" אמרה בקול מאופק, חוששת להחטיף לו בכל רגע. גיא צחק צחוק אחרון, נאנח ונשען על העגלה. "סתם, זה פשוט, מיקה אף פעם לא הסכימה לאיתמר, והוא הציע לה, לפי מה שאני זוכר, בסביבות מאה חמישים פעמים...". "אתה בכלל סופר?" שאלה גאיה בהפתעה. "כל שנה אני ועוד כמה חברים שלנו עושים התערבות על כמה פעמים הוא יציע לה השנה" הסביר גיא בפשטות ומשך בכתפיו. "איזה מגעילים!" קראה גאיה, אבל חייכה, בגלל שהכירה כבר את הנושא מקרוב מאוד. היא נזכרה בנטע, חברה קרובה שלה ושל דנה, שהייתה מאוהבת בילד בשם דביר מאז סוף כיתה ז', לפני ארבע שנים. בכל שנה, דנה, היא, ושלוש מחברותיהן- טליה, קים ונגה, היו מתערבות על השאלה- כמה פעמים תציע נטע לדביר לצאת, ומתי הוא ישבר ויסכים."אני צוחק, אנחנו לא באמת עושים את זה" אמר גיא בצחקוק. גאיה השפילה את פניה, כדי שלא יראה את הסומק שבהם. "אבל כן, הוא מציע לה לצאת ו\או רומז לה לפחות עשר פעמים או יותר בשנה. בשאר הזמן הוא עסוק בלנסות לגרום לה לחבב אותו" אמר. שניהם שתקו למספר שניות. "רגע, אז הוא לא יצא עם אף אחת? אף פעם?" קראה גאיה בפליאה, כשקלטה את ההשלכות. "לא! מה פתאום? איתמר יצא עם המון בנות, פשוט הוא אף פעם לא מצא מישהי שהוא אוהב יותר מאת מיקה" השיב לה גיא בשעמום. "אה... הגיוני..." הרהרה גאיה. "בו!" קראה דנה ונעמדה ליד גאיה. גאיה צעקה בצחוק. דנה צחקקה. "אז על מה דיברתם? כאילו, אם לא אכפת לכם". גיא הסתכל על גאיה והיא משכה בכתפיה. "סתם, גאיה חשבה שאיתמר ומיקה אולי חברים. דבילי, נכון?" קרא. דנה צחקקה, אבל היה לה קשה לשמור את המשחק אמין. "איתמר ומיקה? אין סיכוי!" קראה. גאיה הסתכלה עליה במבט חושד אבל אז משכה בכתפיה והסתכלה לעבר שולחן האוכל. איתמר התקדם לעברם. "מה קרה?" שאל, מהרהר במבטים החושדים של גאיה וגיא. "סתם, כלום" אמרו שניהם יחד. הוא שלח אליהם מבט חשדני, אבל לאחר כמה שניות נאנח והניח את המגש והתחיל ללכת מחוץ לחדר האוכל. "איתמר, לאן אתה הולך? יש יציאה לים עוד מעט" קרא אחריו גיא. איתמר הסתובב. "אני הולך... לנוח קצת, את יודע, אני עייף מהטיול..." קרא בחשש. הוא מיהר לצאת מחדר האוכל ורץ לעבר החדרים. "הטיול לא היה לפני בערך שעתיים?" שאל גיא בבלבול. "רואים?! אמרתי לכם! הוא הולך להיפגש עם מיקה! דנה, מה לעזאזל עובר עלייך?!" קראה גאיה בבלבול. דנה מיד התנערה ממחשבותיה. "אוה, סתם, חשבתי על משהו..." "היום הזה ממש מוזר..." מלמל גיא.
איתמר שכב על מיטתו באפיסת כוחות. לפני שהספיק לומר למיקה משהו, כבר קראו המדריכים לכולם להתקבץ באמפיתאטרון. בים היא הייתה רק עם הדר, עמית, קורל ושני, ולכן לא היה יכול להתפוס אותה לרגע אחד לבד. הוא נאנח ביאוש. גיא דפק בדלת בשקט. איתמר הרים את ראשו. "הי, אחי" מלמל והחזיר את ראשו אל הכרית. "מה קרה?" שאל גיא בתמיהה והלך לעברו. "מה? לא, סתם, שום דבר" אמר איתמר בביטול. גיא התיישב בקצה מיטתו. "תקשיב, לגאיה הייתה איזו השערה מטורפת היום בחדר אוכל..." צחקק לעצמו. איתמר הזדקף ועל פניו מבט מודאג. "איזו השערה?" שאל בבלבול. גיא צחקק. "סתם... היא חשבה שיש מצב שאתה ומיקה... אתה יודע... ביחד..." מלמל. איתמר השתנק, אבל מיד צחק צחוק מזויף. "אני ומיקה? הלוואי..." מלמל. "אתה בטוח?" שאל גיא בתמיהה והרים את גבותיו. "כן... בטח..." מלמל איתמר בחוסר בטחון. "טוב, שיהיה... אני מתכוון, אני יודע שאתה מחבב אותה והכל, אבל אני משער שאחרי כל השנים האלה היא לא תיזכר פתאום שאתה מאו.. אה, מחבב אותה" מלמל גיא ופנה לסדר את מיטתו. "כאילו, אני לא רוצה לפגוע בך, אבל אני די חושב שאתה צריך לרדת ממנה..." אמר. ברגא שסיים את המשפט הדלת נפתחה לרווחה. מיקה עמדה שם והסתכלה בבהלה על גיא ואז העבירה את מבטה אל איתמר, והוא שלח אליה מבט מבוהל,כאילו קרא את מחשבותיה. "מיקה? בדיוק די..." התחיל לומר גיא, אבל אז הבין את פשר מבטיהם של איתמר ומיקה. "אני אהרוג אתכם!" קרא בזעם.
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
וזה הפרק. תגיבו,
צילום של המסך שלי, סתם כי זה מגניב ^^
זאת הקבוצה שלי בצופי- ים 3>
אני עיצבתי ^^
וגם את הבאנר בסוף הרשימות אני הכנתי,
צילמתי אותו בפריז לפני שנה והערכתי היום D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
