אמנזיה רטרוגרדית

לא הגיוני שהכל טוב לי בחיים ואני מאושרת. 

-

בשכונה היו גם כמה וכמה סוטים. הם היו בעיקר גברים כפופי קומה בבלויים,

בעלי קול מפתה, שהסתובבו בפינות הרחוב ועקבו אחרינו בדרכנו לבית הספר ובחזרה ממנו. 

ניסו לעזור לנו כשטיפסנו על הגדרות ולהציע לנו סוכריות וכסף קטן אם נסכים ללכת לשחק איתם. קראנו להם חלאות.

תמיד היינו צורחים עליהם לעזוב אותנו אבל אני חששתי שאולי הם אמרו את האמת, ובעצם כל מה שהם רצו היה להיות חברים שלנו. 

-

פעמיים ביום התקפי חרדה,

פעם בארבעה חודשים חשש להריון,

ובית אחד שאני לא מסוגלת לנשום בו.