הבלוג המגוון:]

בלוג מעניין ומגוון מאוד[לנוער] יש בו הכל תהנו

כינוי:

בת: 32

MSN:

תמונה

מצב רוח כרגע:

RSS: לקטעים לתגובות

<< יוני 2009 >>
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	1	2	3	4	5	6
7	8	9	10	11	12	13
14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27
28	29	30

הבלוג חבר בטבעות:

- - - - - - - -חדרה!

- הכל יהיה פנאן -

Anime&Manga Reviews

הוסף מסר

6/2009

תודיעו לי כשתסגרו על בילויי לסוף שנה:P

ובהצלחה בבגרויות!!!!!!!!!

Ten years ago, I got a call that nearly killed me
Repeat yourself, my hands are shaking
When I was told, my friend was gone I felt so guilty
A thousand questions left unanswered

I'll bleed if you want me to!
I'll serenade before I do
I'll bleed if you want me, to!

On and on although you're gone, candles burn without a flame on
Our final call to you, I know you're listening
How could you leave us that way?
Where did you go? (ten years today!)

Ten years ago, I stood beside the wood that held you
I must sit down, my legs are shaking
We let you go, with gifts of plectrums for your journey
And melodies to help you on your way

I'll bleed if you want me to!
I'll serenade before I do
I'll bleed if you want me, to!

On and on although you're gone, candles burn without a flame on
Our final call to you, I know you're listening
How could you leave us that way?
Where did you go? (ten years today!)

נכתב על ידי , 16/6/2009 17:58
1 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

היה נחמד בפסטיבל אייקון - ביום הראשון והשני שמו אותי באשכול פיס - על כל השחקני תפקידים שהסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח. ומנהל הדוכנים היה נוקשה מדי מכדי להבין שאני באתי לסינמטק כדי למכור את החוברות לקהל מקרי ולא לקהל החובב הכבד.
לקח יומיים קשים של חוסר הבנה מצד המארגנים- בינתיים ציירתי כל מני שטויות כדי למשוך תשומת לב ותליתי על הקיר. בהמשך הכנס העבירו אותי לאוהל העמותות בסינמטק ושם היה מצויין. אבל גם שם ציירנו דברים ותלינו על הקיר. אחרי זה בסוף הגיע מנהל הדוכנים והיה מאוד לחוץ כי הדבקנו נייר על הדלת עם מסקין טייפ וזה עבירה על חוקי אייקון.
אני מקווה שבשנה הבאה הם יהיו קצת יותר גמישים.

בינתיים הנה התוצאות.

שמש ישראל - גיבור העל הישראלי. שניצח את סופרמן בחוברת אקשן קומיקס 78449

טוב נו היה מלא זמן לצייר כי לא הרבה אנשים קנו מאיתנו חוברות.

אז אהוד ואני עשינו תחרות עיצוב לדמות - אבל אהוד הקמצן לקח את הציור שלו איתו הבייתה ואין לי אותו כדי להציג.

ככה זה כשאתה אומן צעיר ומאוד קנאי לעבודות שלך.

אף אחד לא רצה לקנות כי זה לא מנגה. ומנגה זה מגניב וקומיקס בעברית זה גרוע, אז ניסיתי לבחון את השפעות המנגה על עוברי אורח.

הניסוי כמובן הצליח ואיזה חובב מנגה אחד קנה חוברת.

את הציור הזה אף אחד לא עניין. ולא נראה לי שמישהו שם הבין את הבדיחה

אז הייתי צריך להיות יותר ברור ולהיות יותר תקיף וישיר.

גם פה אף אחד לא חייך

ואז באה חובבת מנגה אחת- מאוד נחמדה יש לציין והתחילה להפגין בכישוריה האומנותיים.

ציירה לי את הדר בסגנון מנגה. אני עשיתי דיו והפכתי את זה לשלט פרסומת.

אז תודה לטל ואזנה הציירת המנגאיסטית.

אהוד צייר ספיידרמן וביקש שאני אכתוב משהו מטופש לידו

אז כתבתי.

ואז נפל לי האסימון. המגשר זה מדע בדיוני הרי. והתחלתי לספר לאנשים על המרכב התלת מימדי והתאוריה של המגשר. הקהל התלהב וקנה הרבה. הרבה ממה שציפיתי.

מסתבר שהתאוריה של המגשר נחשבה די חדשנית בפני הקהל השבע מדע בדיוני שהגיע לכנס.

ואז וצא לי ציור מוזר- אז כתבתי לו טקסט מטופש.

אהוד הסתכל על באט ואמר שיש לו פוזה של גיי.

אז מה יכולתי לכתוב כבר- מושפע שכמותי

אחד מהאנשים אמר שהוא יבוא לקנות מחר רק כדי להתחמק ממני. וביקש שאני אשמור לו כדי שלא ייגמר.

אמרתי שאני לא יכול להבטיח כי הכל בהוצאה מוגבלת של 2000 עותקים ואני לא יודע אם יישאר.

לא נראה לי שהוא הבין את הבדיחה, אז עשיתי פוסטר מסביר.

ללא מילים

זה לא עבד

זה התחיל כבחורה ארצית, אני נשבע. אחרי זה נהיה לי משעמם מהציור.

ואז מולי בדוכן נלחמו על הקהל הארעי בסינמטק וניסו לשכנע אותו להצטרף לעמותה ולשלם 40 שקל לשנה כדי לקבל כל מני דברים שעולים עוד כסף.

אבל וויכוח כזה לא באמת היה

לילד אחד היה חולצה של וולברין - ובכלל כולם מאוד הגנו על וולברין.

ובכלל מאוד מגניב להגיד - וולברין.

זהו - נגמר.

נכתב על ידי , 16/6/2009 17:44
2 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

למטה

נכתב על ידי , 10/6/2009 15:43
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

הרגשתי כאילו אני נלכדת באחד מחלומות הסיוט המפחידים, בחלום שאת צריכה לרוץ בו, ואת רצה עד שהריאות שלך מתפוצצות, ואת לא מצליחה להזיז את הגוף מספיק מהר. הרגליים שלי היו איטיות, יותר ויותר איטיות, כשניסיתי להבקיע לי דרך בתוך ההמון האכזר. אבל מחוגי השעון הענקי על המגדל לא האטו את תנועתם. בכוח עקשני, לא אִכפּתי, הם זזו בלי רחמים לקראת הסוף - הסוף של הכול.
אלא שזה לא היה חלום. ולא כמו בחלום בלהות, לא את עצמי רצתי להציל; רצתי להציל משהו לאין שיעור יותר יקר. לחיים שלי לא הייתה היום שום משמעות.
אליס אמרה שכנראה שתינו נמות פה היום. התוצאה הייתה אולי אחרת אם היא לא הייתה נלכדת באור השמש הבהיר; רק אני הייתי חופשייה לחצות בריצה את הכיכר הזוהרת הצפופה הזאת.
ואני לא הצלחתי לרוץ מספיק מהר.
אז לא היה לי אכפת שהיינו מוקפות באויבים האלה, המסוכנים בטירוף. כשהשעון התחיל לצלצל, והצלצול רטט תחת כפות רגלי הכבדות, ידעתי שאיחרתי - ושמחתי שמשהו צמא לדם מחכה לי בסוף הדרך. כי כשהתברר לי שלא הצלחתי, איבדתי כל רצון לחיות.
השעון צלצל שוב, והשמש הכתה בכוח בדיוק מנקודת האמצע של השמים.
הקדמה של הספר מולד הירח

נכתב על ידי , 9/6/2009 14:04
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

מסר חשוב לאומה:

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בגרות ביום שני

                                               And all I had was the memory of what was
                                        so let's pretend it never mattered to us
                                          I hope this message finds you well
                                                          Never thought I'd liv l
                                         what's a dream and what is real