שוב ההרגשה הזאת של הילדות שחוזרת שוב ההרגשה שאומרת אל תגרמו לי להפסיק לעוף שוב ההרגשה המוכרת של משהו גדול שעומד להגיע ואני אני כמו גרגר אבק יושב ומחכה נסחף עם הרוח ונותן לזמן לחלוף מרגיש אייך שניות הופכות לשעות הזמן לאט מלטף ואני שוכב על גג של בנין איתה עכשיו שנינו נסחפים ברוח רואים את כולם הם ממהרים לכולם יש אותה הבעה כמו מכונה קרה בלי רגשות ומחשבות רק מטרה אחת לא יודעה ואנחנו אנחנו עדיין עם הרוח נסחפים לאט בלילה חסר הכוכבים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
