אם שמתם לב לזה או לא לא משנה לאן נלך למשרד,בר,עבודה,בצפר,רחוב אנחנו תמיד נהיה מוקפים בחומות ובקלובים מגבס או מבטון לא משנה מה נעשה נלמד,נעבוד,נצא עם חברים ,נשכב עם חבר או חברה,נשתכר למוות,נתעורר בבית חולים או כול דבר אחר תמיד נהיה בתוך קלוב שהחברה בנתה . . . . רוב האנשים חיים את החיים שלהם בקלסטרופוביה באופן לא מודע ולרובם חוסר היכולת לראות את האופק הוא מובן מאילו הרצון לחופש שכולם כ"כ מדברים עליו נשמע כמעת אירוני כשמסתכלים על העובדה שהחברה בנויה הצורה כ"כ חנוקה ולא חופשית . קירות מכול מקום חומות גבולות מצוות גדרות טייל הכול חלק מהחיים אז איפה נמצע הרצון לחופש שכולם כ"כ מדברים עליו ? לדעתי הרצון לחופש הרצון האמיתי להיות חופשי נעלם כי איין אדם שפוי שרוצה חופש ויוכל לחיות ביין כול החומות והקירות האלה . . .
מוזיקה :להקות מפחידות/ישנות/לא נראה לי שתכירו Olga Romanova Nox Arcana After Forever 7th Moon Ghost Orgy Helevorn My Dying Bride Peccatum Nemesea Seasons End Silentium the 69 Eyes the Vision Bleak Theatre Of Tragedy Within Temptation Xandria crowhead Nine Inch Nails Laibach
טוב עברתי חצי פליליסת התיעשתי ...
תחביבים-שאלה טובה אממ להיות עם אנישם במקומות נטוישם לא יודע זה לא ממש מאופס בזמן האחרון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
