כישלון הוא רק הזדמנות להתחיל מחדש בדרך נבונה יותר

אתה יודע...בזמן האחרון אנחנו כמעט ולא נפגשים,פעם אתה בחוץ לארץ, בטבריה ,ופעם אני בנתניה או שפשוט לא יכולה להיפגש.

אבל אל תבין אותי לא נכון זה כי אני חייבת,כמו שאני אבין שאינך יכול להיפגש איתי.אבל בחודש האחרון נפגשנו בסך הכול ארבע פעמים,לא שיש לי בעיות עם זה אבל אני מרגישה שאנחנו מרוחקים,ותאמין לי זה הורס את הקשר ביננו.ככל שאנחנו לא נפגשים אני יותר ויותר מבינה שאין טעם,אבל תמיד יש לי טיפת תקווה שניפגש.אני לא רומזת להיפרדות,אל תחשוב על זה אפילו,אבל...אני תוהה אם אתה בכלל רוצה להיפגש איתי,כלומר,היום לא נפגשנו.

אני לא מאשימה אותך,זה על בטוח ואני גם לא כועסת,אני אדם תמים,למה שאכעס על הסיבה שלך?

אז נפצעת ברגל בגלל שחבר שלך זרק עלייך אבן,סיבה מוצדקת.אבל זה לא העניין.

אני לא יודעת אם אוהבת אותך,את זה תמיד רציתי להגיד לך אבל לא יכולתי, תמיד אמרתי לחברות שלי על זה אבל הן לא הגיבו,מוזר לא?איך אני לא יכולה לא לדעת איך לאהוב..בכלל מה זה לאהוב?אתה יודע,אתה החבר השני שלי אבל איתך אני התנשקתי בפעם הראשונה,אבל לא,אני מודה כבר,אני לא מרגישה דברים יותר מעל הידלקות.

אני יכולה להגיד ש:

*אתה חתיך

*אתה חמוד

*אתה חכם

*אתה מצחיק

*אתה רומנטי

*אתה מוכשר

אבל אני לא אוהבת אותך

ואני יכולה להאשים רק את הגורל האכזר,הלוואי והייתי אוהבת אותך מבלי לשקר באייסיקיו עם כל המשפטים האלה "אני אוהבת אותך חיימשלי.."כי אני לא רוצה לפגוע בך,ולהגיד את ההפך.

ואתה יודע מה אין לי סיבה למה אני לא אוהבת אותך.

נשמע כאילו אני מבולבלת,אתה אוהב אותיואני אותך לא ,או שאתה לא אוהב אותי ואני אותך אוהבת ,כי אני דיי היסטרית בקטע של להיפגש, ניסיתי להתקשר אלייך אבל לא הרשו לי,באייסיקיו לא ענית ודאגתי לך נורא, אז אני אוהבת אותך?

אני לא יודעת

תודה שלפחות קראתם את הפוסט פריקה