כישלון הוא רק הזדמנות להתחיל מחדש בדרך נבונה יותר

שמתם לב כמה יש פע בישראבלוג בנות שרוצות לרזות,ואוו,חלק מהן בטח בכלל אנורקסיות או שרוצות צומי או שהן כאלה באמת כי מה ששמעתי ש1%-2% יש אנורקסיות,אבל לפי ישראבלוג נראה כאילו 15% מישראבלוג,לא שאני אומרת שבשיראבלוג כולם,אולי לא,אבל כמות האנורקסיות\שרוצות להיות אנורקסיות פה מכובדת!כלומר כל פוסט 4 או 5 זה על דיאטה חחח כולל אותי למרות שלא באלי להיות אנורקסית,אני רוצה להיות נורמאלית אבל אני אוכלת לא נורמאלי(לא הרבה)אני לא בעד אנה ומיה,אני בעד לרזות,לא אכפת לי איך אבל אני רוצה ככל שמהר יותר להוכיח להרבה אנשים שאני יכולה!!

אבל אפאחד מכם לא מגיב,לא עוזר,ואני צריכה תגובות ממכם כי אין לי אם מי לדבר..החברות אני לא יכולה להגיד(בפוסט הקודם כתוב)ההורים(ממש לא!)דודים וזה(רחוקים מדיי)המורים(לא בקשר איתם מה יש חופש !!).

בקיצור אני לבד...

וכשמישהי שבדיאטה לבד ובדיכאון למה היא הופכת הא?!

אני לא אנה ולא מקקרבת לזה אפילו ,אני שמנהההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!מי שאומרת שהיא אנה ליתר דיוק חושבת שהיא רזה,וסתם רוצה צומי,אבל אני שמנהה,טוב לא שמנה, מלאה,אבל בכל זאת באלי להרגיש את ההרגשה של הרזים,קלילות כזו,ושכולם אוהבים אותך,(נכון זה תלויי באופי אבל היופי גם חשוב),להוכיח לכולם שאני לא יכולה להיות דומה למשפחה של אבא שלי(שמנים><),נכון הכול עניין של גנים אבל למה ההורים שלי אומרים לי שאני אהפוך לאנורקסית?!זאת אומרת שאפשר להפוך לאנורקסית!!למרות שאני לא רוצה...רק רזה כזותי..אבל לא אנורקסית!

תגיבו בבקשה
!!

למה אני מרגישה שהשמנתי כשכולם אומרים לי שרזיתי?!

את מביטה כרגע במראה שבחנות בגדים,על פנייך דמעה,כולם מביטים בך ושואלים מה קרה...ואת ישר בורחת לתא המדידה ושם מוציאה את כל רגשותייך לעצמך,את מרגישה חרא,כאילו לא זזה,אין ירידה ,יש עלייה!עלייה במשקל...אומרים לך שאת יפה אבל בעצם הם משקרים כי הם יודעים מה עשית,את לא אוכלת הרבה את כבר בדיכאון...ואם אכלת משהו היום למשל גלידה או ממתק ישר את הולכת לשירותים להקיא ת'נשמה,כי את מרגישה רע אם עצמך,אבל אחריי ההקאה את מרגישה טוב,שאת יכולה,שמשהו יעזור אבל לא זה לא עוזר זה רק מחמיר,את  כבר מקללת את עצמך,אומרת לעצמך שאת מכוערת וכלום לא יעזור אבל עדיין ממשיכה כי את יודעת שיש תקווה.

כל החברות שלך כבר יודעות עלייך הכול,אבל את זה,את מעדיפה לשמור בסוד כי ככה תאבדי אותן,אולי לאחת סיפרת,ואת יודעת מה קרה?היא כבר לא רוצה להיות חברה שלך,כי מה שאת עושה זה כמו חטא,את פוגעת בעצמך ויודעת את זה אבל את חייבת להמשיך!את חזקה את יודעת את זה ואת תשיגי את המטרה שלך..

בנתיים את בוכה..וכותבת את הבלוג הזה כאילו שמישהו יקשיב לך,ואם יקשיב אז הוא יגיד שזה באשמתך,אבל את יודעת שזו לא אשמתך,תחשבי על כל הירידות של החב'רה,כולל ההורים שלך,זאת אשמתם הם לא יודעים לסגור את הפה כשצריך,אז עכשיו שיאכלו ת'לב,כי את תמשיכי ותראי להם שאת יכולה!

אז נסו שלא לכתוב תגובות נאצה או משהו כזה כי זה לא יעזור!