מלחמת הבורקס - סיפור בהמשכים

עונה 4 פרק 91:

איציק אומר לעצמו: "מה סיפור עכשיו, יש לי עבודה אני צריך לצאת עכשיו!"
והוא סוגר את המסמך, הוא אומר לעצמו: "מוזר שאני זוכר את החלום הזה כל-כך טוב, כל פרט קטן, במיוחד הילדה ההיא שהייתי חבר שלה שם... מי זאת המיכל הזאת? אם אני זוכר את הפנים שלה כל כך טוב אז אני בטוח ראיתי אותה! היא מוכרת לי, אני חייב לברר מי זאת... ולמה חזרתי לכיתה ה' ועברתי את כל השנים האלה מחדש?"

למחרת בבוקר – יום ראשון ה23.6.2013 איציק מחכה באוטו מתחת לבית מסוים, זאב בבני יוצא ונכנס לאוטו, בזמן הנסיעה איציק מספר לו: "אתה לא מבין מה חלמתי..." זאב: "דבר אליי אחי" איציק: "אחיך חיים היה הפושע הכי מסוכן בארץ וניסה להרוג אותי, סיפור ארוך איך זה קרה אבל זה התחיל מפסיכומטרי לרפואה שמליון פעם הוא נכשל בזה..." זאב: "ססעמק זה הזכיר לי את הבגרות בהסטוריה שאני לא מצליח לעבור.. ועוד למדתי ביורפואה, מה אני אעשה? אני לא מצליח! כל זה פארש בלי הכושי לאימא של הבגרות הזאת" איציק: "עזוב, זה עוד ב.......קטנה, חלמתי אשכרה סיפור חיים מכיתה ה' עד סוף התיכון, וזה בכלל שונה ממה שבאמת היה בחיים האמיתיים, ואני זוכר את החלום הזה כלכך טוב כאילו זה מציאותי .. הייתה שם ילדה אחת כל כך יפה .. היינו חברים עד שהתעוררתי, והיו שם גם חבר'ה, ריבים, דברים וזה... נשבע לך אחי זה גרם לי לסערת רגשות, כאילו אני אשכרה התחברתי שם לכולם, כאילו החיים האמיתיים שלי זה בחלום, אני כבר לא זוכר את המציאות.. אני מסתכל עליך ישר בא לי בראש בבני העבריין.. זה מאהבה כן? XD" זאב: "שתהיה בריא אחי המצב קשה אני רואה XD דבר מה עוד היה?" איציק: "אני מוכן להישבע שזה מציאות אבל אני זוכר שהלכתי לישון... וכל החלום הזה כולה שעה, נשבע לך היה עדיף שהייתי מחזיק ער ולא נכנס לזה... אבל אני כל כך זוכר את הילדה הזאת, שאני חייב למצוא אותה!" זאב: "איך קראו לה שם?" איציק: "מיכל.. מיכל יוסופוב" זאב: "מה זה?!?!?!" *פלאשבק* "אתה חתיכת שקרן אפס.. שקרן אפס!" "אתם תאומים?" "אני ודנה? כן, הכלבה הזאת יצאה לפניי
והיא אוהבת להזכיר לי את זה, חח..""אני יוצא לבקר את ג'ני, אני אחזור תכף, אני לא אפספס" *דריסה* "היא נפטרה, ג'ני נפטרה!!" "איזה חמודים!! אהבתי את המכתב, וגם את הבובה, תודה!!" "גם אם נשאר לנו רק עוד קיץ אחד..." זאב: "איציק?" איציק: "סליחה לא הייתי איתך, עלו לי פלאשבקים בראש.." זאב: "למה אמרת את השם מיכל?" איציק: "כי ככה קראו לה" זאב מוציא תמונה מהכיס ומראה לו ואומר: "ככה היא נראתה?" איציק: "כוס אמק!! מאיפה אתה מכיר אותה?! חשבתי שהמצאתי בראש את הדמות הזאת" זאב: "עזוב, סיפור עצוב.." איציק: "ולא סיפרת לחבר הכי טוב שלך הא?" זאב: "היינו חברים פעם, אשכרה זוג יונים, היו שואלים איזה זאב והיו עונים מזאב ומיכל, עד שבאה ה...זונה הזאת ששיגעה אותי, היא פיתתה אותי, בגדתי במיכל איתה כמה חודשים ו... היא תפסה אותנו, היא יצאה החוצה ובום, פגע בה רכב! בבית חולים היה לה נמק ברגליים וכרתו לה אותם, היא הייתה שבורה ובחדר שלה בבית חולים שכחו מזרק, היא לקחה אותו ורצתה להתאבד.. היא הצליחה" איציק: "בחלום כמעט קטעו לי את הרגליים מתאונה! בנס הם ניצלו" זאב: "ניסים יש רק בחלומות, וגם זה בטח היה דמות של שרת" איציק: "האמת כן, אבל הוא מת בשנה הראשונה.." זאב: "אבל האמת, שיש שמועות שהיא בחיים ושהיא בקצה השני של העולם.. אם בא לך תחפש אותה ואם תמצא אותה ותתאימו, מצדי היא שלך" איציק: "ומה עשית עם המאהבת? מה איתה עכשיו?" זאב: "ניתקתי ממנה קשר, למרות שהיא לא אשמה... בהתחלה היא לא ידעה שיש לי חברה ואז אמרתי שנפרדתי ממנה... באלגנים, בגלל זה מיכל לא מגיעה לי" איציק:
"קורה.. היו לי בחלום יותר מניאקים" *פלאשבק* שמעון מפעיל את המצלמה בחדרו והוא ודנה שוכבים. זאב: "מה היה?" איציק: "איזה שפל.. חבר טוב שלי צילם את עצמו שוכב עם חברה שלו, עזוב סיפור ארוך, ויותר מוזר שצידדתי אותו שם, בהזדמנות אני אכתוב הכל, זה חרוט לי בזיכרון כמו דיסק צרוב"

כעבור כמה שעות זאב נכנס לתוך בניין נטוש ורואים שם את שמעון, מיכל ומרינה קשורים לכיסאות ללא הכרה.

מתוך הפרק הבא:

- זאב אומר לאיציק שיגיע אליו

- שמעון צועק ושואל איפה הם ואיפה אבי

- זאב אומר לאיציק שמיכל בארץ

- מיכל מזהה איפה הם נמצאים