מלחמת הבורקס - סיפור בהמשכים

מתוך הפרק הקודם:

- בן שושן אומר לאיציק שההשפעה של אבי הייתה אמורה כבר לעבור

- שמעון אומר לאבי שהם יישבו במסעדה ויחגגו לזכר הימים הטובים והם לוחצים יד

- בחדר של בן שושן אמנון מבקש מתמר ובן שושן לא לספר לרפי והם צוחקים

- אבי אומר לזאב בטלפון מקום ושעה והם צוחקים

פרק 98:

בן שושן נכנס למשרד, אמנון ותמר מקבלים אותו עם שמפניה ועוגה, בן שושן: "וואה וואה איזה כבוד!" אמנון: "מה נעשה אחרי פעמיים שאני חזרתי הייתי חייב לכסות קצת את החוב" תמר: "אני כלכך שמחה שחזרת בן שושן!" בן שושן: "וואלה גם אני.. אם ככה אני אדאג לחטוף כדור בבטן כל חודש" אמנון: "זה כואב רק בפעם הראשונה אחר כך זה כמו להיחתך באצבע" והם צוחקים ומוזגים את השמפניה, תמר חותכת עוגה, בן שושן: "יש חדש עם הנבלה?" אמנון: "עוד לא, הוא פשוט נעלם כלא היה.. אני חושש שהוא מתכנן משהו יותר גדול" תמר: "האמת זה באמת מפחיד.. אנחנו לא יודעים מה קורה איתו לא יודעים כלום אפילו אם הוא חי או מת" בן שושן: "חתיכת חרא.. חייבים לתפוס אותו לפני שהוא יתחיל לגייס צבא שלם, לנצל את זה שהוא לבד בינתיים" אמנון: "אתה צודק.. לך תדע כל שניה היא קריטית, אבל פשוט חיפשנו אותו בכל חור אפשרי"

אבי נכנס למסעדת בנדיקט עם בגדים של חברת החשמל, הוא שואל: "מי המנהל פה?" המנהל יוצא אליו: "כן איך אפשר לעזור?" אבי "שלום אדוני אני אבי גבאי נציג של חברת החשמל (הוא מראה לו תעודה) אני באתי לעשות פה ריקול על כל המקומות פה באיזור על מנת לאבטח יותר את המקום מבחינת נפילות מתח, עומסי יתר וקצרים חשמליים אני לא אפריע פה לניהול יותר מדי אני רק צריך לגשת לארון החשמל" המנהל: "בוודאי אין בעיה בוא איתי" והם עולים למעלה ביחד.

איציק בביתו והטלפון מצלצל, הוא עונה: "הלו?" מיכל בקו השני: "אהובייי מה קורה?" איציק: "ברוך השם, וואלה אני מחכה לערב כמה זמן באמת לא היינו ככה ביחד כולנו" מיכל: "נכון.. אבל תקשיב רציתי לדבר איתך על משהו" איציק: "מה?" מיכל: "לא יודעת.. משהו פה לא נראה לי בעניין של אבי" איציק: "לא נראה? למה? הוא חזר אלינו הוא פשוט היה תחת השפעה, אני מכיר את החומר הזה, השתמשו בו עוד הרבה לפני.." מיכל: "כן אני יודעת אבל.. לא יודעת זאת תחושת בטן, תוכל לנסות לבדוק את זה בשבילי?" איציק: "בשבילך אני גם יעשה שלום עם נסראללה" מיכל: "חיים שלייייי אני אוהבת אותך!" והיא מנשקת אותו בטלפון ומנתקת.

בתחנה אמנון מקבל טלפון ועונה: "הלו?" זאב: "שלום חבר" אמנון: "זאב?? יא בן זונה איפה אתה??" והוא נכנס למחשב במהירות, זאב: "לא יעזור לך לנסות לאתר אותי יש לי משבש על הטלפון, רציתי להציע לך הצעה שלא תוכל לסרב לה" אמנון: "תתפלא, הנה אני מסרב" זאב: "די עם השטויות, אני לא רוצה שום חומר השפעה שום כלום, אני רוצה להציע לך לעבוד איתי, פעם היינו חבר'ה כרישים מה קרה נהיית שוטר בוא נעבוד ביחד בוא נשדוד בנקים בוא נעשה גביות, כמו בימים הטובים" אמנון: "אני גמרתי עם החרא הזה, אתה ואח שלך נשארתם שם.. אז תשלמו את המחיר, ואני נשבע לך שאני אמצא אותך ואהרוג אותך"

החמישייה מגיעים למסעדת בנדיקט והם מחכים בתור בכניסה, מיכל לוחשת לאיציק: "אולי נעבור מקום? יש לי תחושה לא טובה בקשר למקום הזה" איציק: "למה מאמי? מה קרה כולנו פה" מיכל: "לא יודעת משהו לא נראה לי" אבי "חבר'ה קראו לנו בואו ניכנס" מרינה לוחשת למיכל: "הכל בסדר?" מיכל: "יהיה בסדר" והם נכנסים ביחד ומתיישבים בשולחן, המלצר: "היי, מה תרצו להזמין?" שמעון: "עוד חושבים, כמה דקות תהיה לנו תשובה" המלצר: "אין בעיה" והוא הולך, מרינה מרימה כוס יין ואומרת: "חבר'ה רציתי להעיר את תשומת לבכם לכמה דקות, רציתי להגיד שאני כלכך שמחה שאנחנו יושבים כולנו ביחד בריאים ושלמים באותו שולחן, אחרי כל מה שעבר עלינו.. ביסודי ובחטיבה בכלל ובתיכון בפרט, ואמנם לצערנו אנחנו בהרכב חסר גם מהחברים שעזבו אותנו עוד בבתי ספר הקודמים אבל במיוחד משלושה חברים שלא איתנו בנסיבות טראגיות, ואני מתכוונת לג'ני, שאולי ודנה אז אני רוצה להרים כוס לחייהם ולחיינו שנישאר מאוחדים כל הזמן!" כולם מרימים איתה כוס:"לחיים!" אבי מסמן למישהו מהחלון סימן של אוקיי, איציק רואה את זה ובדיוק נשמע פיצוץ במסעדה.

כמה שעות לפני כן: בן שושן יושב במשרד ומישהו דופק בדלת שלו, בן שושן מטעין את האקדח, מכוון אותו לדלת ואומר: "יבוא" איציק נכנס, מרים ידיים ואומר: "בוא דפוק בי כדור וזהו" בן שושן: "וואה וואה.. סליחה אני פשוט דרוך בצורה מטורפת אתה לא מבין" איציק: "מה, זאב? לא תפסתם אותו עדיין?" בן שושן: "איזה תפסנו מאז שהוא ברח הוא כאילו לא קיים, נעלם כמו כלום.. את אבי היינו צריכים לזכות אין ברירה הוא היה תחת השפעה שלו" איציק: "זהו בקשר אליו רציתי לדבר איתך, חברה שלי מיכל אומרת שמשהו בו לא נראה לה, אתה בטוח שכשזה עובר זה עובר לתמיד?" בן שושן: "זה בטוח, מה שכן אם זה לא עובר אחרי תקופה מסויימת זה אמור להיתפס, הוא היה תחת ההשפעה מעל חודש זה מוזר שזה עבר לו" איציק: "כן אבל מצד שני אמנון ותמר היו שנה ככה" בן שושן: "נכון אבל בבני היה מחדש להם את החומר כל כמה ימים עד שזה הפסיק להשפיע, הוא היה נותן לו כדורים עם החומר הזה בפנים במסווה של משככי כאבים, לתמר הוא פשוט היה שם את זה בשתיה" איציק: "הבנתי.. ואין מצב שהוא עשה ככה פשוט לאבי?" בן שושן: "לא, אנחנו לקחנו אותו לבדיקות והוא קיבל את החומר רק פעם אחת" איציק: "אז בעצם יש סיכוי ש..?" בן שושן: "יכול להיות שהוא מחרטט כן.. רוצה אני אבדוק אותו במכונת אמת?" איציק: "לא זה בסדר, אנחנו נפגשים היום אני אדע לקרוא אותו.. אני מכיר אותו מהגן" בן שושן: "אין בעיה, אם אתה רואה משהו חריג אתה יודע למי להתקשר" איציק: "ברור" הוא קם, הם מתחבקים ואיציק יוצא החוצה.

עכשיו: מסעדת בנדיקט בחולון עולה בלהבות וכולם מתאספים מסביב לראות מה קרה.

מתוך הפרק הבא:

- בן שושן מבשר לאמנון על פיצוץ המסעדה

- מפנים גופה באמבולנס מהמסעדה

- זאב מתוך בית  הספר היסודי שומע צעקות של השם שלו

- אמנון, תמר ובן שושן מתקדמים לכניסה למשרד השרת בבית הספר ושומעים 2 יריות