כל העדכונים הכי חמים והמתנות הכי שוות של מעריב לנוער!

בקיץ נסעתי לטיול משפחתי בבוסטון. חמוש מצלמה וכובע, הלכתי כתייר נלהב לביקור באוניברסיטת הארוורד, אחת מהאוניברסיטות היוקרתיות בעולם. במהלך טיול מאורגן סיפר לנו המדריך על סיפור שעובר כבר שנים בין הסטודנטים.

 המדריך סיפר על סטודנטית אחת שלמדה בהארוורד. כמו רוב התלמידים בהאוורד, התלמידה הקדישה את  כל זמנה ללימודים כדי לעמוד בקצב. היא לא חזרה למשפחה בחופשות חג, ועל לצאת לבלות בסופי שבוע לא היה בכלל מה לדבר. כמה ימים לפני סוף השנה, אחרי שהיית בטוחה שאוטוטו הכל נגמר, גילתה הסטודנטית שחסר לה מבחן בקורס בפילוסופיה. נושא הקורס היה משמעות החיים, ובו למדו התלמידים על התשובות של ותרבויות אסכולות פילוסופיות שונות לשאלה. לאחר שדיברה עם המרצה הוא הסכים לערוך לה מבחן השלמה, אבל התאריך היחידי שהיה אפשרי היה היום האחרון של הלימודים. הסטודנטית שמחה על האפשרות ולא ראתה בעניין בעיה. ביום האחרון ללימודים, כל הסטודנטים חגגו שהשנה נגמרה, חוץ מאותה סטודנטית שנאלצה להשלים את המבחן. המרצה נתן לה את דף הבחינה. השאלה הייתה "מה משמעות החיים?". כמובן שהתשובה הייתה צריכה להיות מבוססת על התפיסות הפילוסופיות השונות.

התלמידה התחילה את המבחן, ולפתע ראתה את החברים שלה דרך החלון. הם ראו אותו וסימנו לה לצאת ולבוא איתם. הסטודנטית התלבטה, אבל ידעה שלצאת עכשיו אומר להיכשל בקורס. החברים שלה הבינו שהיא לא תצא והתחילו ללכת עד שנעלמו בין הבניינים. באותו רגע קמה הסטודנטית מהכיסא, הלכה אל המרצה ואמרה "מצטערת, אבל זה פשוט יום יפה מידי בשביל לבלות אותו על מבחן" ואז רצה מחוץ לחדר לפני שהמרצה ההמום הספיק לומר דבר.

יום אחרי כבר התחרטה על ההחלטה הפזיזה שלה. היא הלכה לקמפוס בתקווה שהמרצה עדיין יהיה שם ואולי יסלח לה על המעשה הטיפשי. כששאלה הסטודנטית את המזכירה אם המרצה עוד נמצא, היא אמרה שהוא כבר נסע, אבל בדק לה את המבחן. הסטודנטית התאכזבה וחיכתה לנכשל הראשון בחייה, אולם כשקיבלה את המבחן, הופתעה לגלות מאה, ולידו ההערה הקצרה

 "כל הכבוד, אין לי ספק שבאמת הצלחת להבין  את משמעות החיים."

אז כן, אולי זה באמת סיפור די קלישאתי, שמעביר מסר שחוק, אבל עדיין מדהים אותי מחדש איך אנשים (כולל אותי) שוכחים אותו לעיתים קרובות מידי.

לא סתם סיפרו את הסיפור הזה בהארוורד, מקום שבאמת צריך לקרוע את התחת בשביל להתקבל אליו ולעמוד בדרישות. רוב החיים אנחנו עסוקים בלהשיג משהו. ציון טוב במבחן, קידום במקום העבודה, בית גדול יותר. כמעט תמיד אנחנו בתהליך להשיג משהו, וכשאנחנו משיגים אותו, אנחנו ישר עוברים לדבר הבא. בסך הכל, מדובר בתופעה מעולה. בזכותה אנחנו מתפתחים, מתמקדים, ויוצרים משמעות לעצמינו. אבל יותר מידי פעמים אנחנו נסחפים יותר מידי בעניין עד שאנחנו מאבדים דברים חשובים לא פחות. למי לא קרה שהוא ביטל בילוי עם חברים או משפחה בשביל להתכונן למבחן יום אחרי, או ויתר על תחביב שהוא אוהב או סתם משהו כיף כי היה תקופה עמוסה.  אז כן לפעמים חייבים להתכונן למבחן יום אחרי (אני מודע בגילוי לב שגם לי זה קרה) אבל תחשבו לרגע אם זה באמת יותר חשוב.

תמיד יש בסדרות טלוויזיה אנשים קשישים ששואלים אותם מה הם היו עושים אחרת בחיים שלהם. רובם אומרים שהם היו מבלים יותר עם המשפחה וחברים. איכשהו עוד לא יצא לי לראות אחד שאומר "אם רק הייתי נשאר כל יום עד אחת עשרה בלילה במשרד לעבוד על הניירת!" לפעמים במטרה להשיג משהו, אנחנו מאבדים את כל הזמן עד שהשגנו אותו.

תהיו עם עצמכם כנים ונסו לחשוב מתי לאחרונה ביליתם סתם ככה עם ההורים שלכם או מישהו מהמשפחה מיוזמתכם ולא כי הייתם רעבים, חיממתם אוכל ובדיוק אמא שלכם תפסה את ההזדמנות של הדקה וחצי במיקרוגל לשיחה. זה לא נחשב.

"42" התשובה ע"פ מדריך הטרמפיסט לגלקסיה לשאלת משמעות החיים

אז כן אני לא בקטע שעכשיו תפרשו מבי"ס ותלכו כל יום לים ותסתכלו על השקיעה ותחשבו על הרגשות שלכם כי ההוא מהבלוג אמר משהו על משמעות החיים. העיקר בחיים הוא האיזון. להמשיך ליצור ולהתקדם ולהתפתח, אבל פעם בכמה זמן, פשוט להפסיק הכל, ופשוט לשבת עם מישהו שחשוב לכם ולדבר, סתם ככה. תאמינו לי,  לפעמים זה עדיף על עוד ציון מעולה במבחן.

קרב הקבוצות הגדול של פייסבוק

 כ"נ גלעד בנימיני

והפעם: רוני דלומי נגד מיי פיינגולד!

שתי הזמרות הגדולות של "כוכב נולד 7" הן אמנם החברות הכי טובות, אבל קשה יהיה למצוא מעריצים שישתתפו בשתי הקבוצות. למי קבוצה יותר גדולה, מעודכנת ומאורגנת? תחליטו אתם...