MY life

הרבה זמן באמת שלא כתבתי ועדכנתי את הבלוג

בעקבות שבת בים והשראה שקיבלתי משעמום כתבתי משהו

וכמו תמיד לשיפוטכם

בוקר טוב, פתחתי את עייני

הרגשה כך כף טובה,אחרי לילה של שביזות

בדידות,מסתובב מרחוב לרחוב

מוזיקה ברקע,רעש של עוד מסיבה שתופת

אלכוהול,עוד אנשים בודדים שמחפשים לברוח...

לברוח מעצמם,מחייהם המייגעים, המשעממים  והתקועים.(תקוע-זה אני בהחלט)

העיניים עובדות שעות נוספות להסתכל כבר לא עושה לי את זה

מחפש ריגושיים חום אהבה רגש.

משמעות לחיים!

בתפנית קיצונית לעניין אחד ..

בשישי פתחנו את נושא הנאות החיים ואחד החברים טען שבן אדם, לא צריך שום דבר חיצוני, כדי להיות מאושר או כדי להרגיש טוב עם עצמו.

בתוך ליבי, כל כך צחקתי,הייתי רוצה לאמין במשפט הזה..

שזה מה שינחה אותי בעתיד

אבל אנחנו בני אדם ויש לנו רגשות

וכל אחד מחפש את המשהו הזה שיגרום לו לצביטה בלב

להרגיש שיש משמעות לחיים

להרגיש חיי....

אחח ..

הבדידות................!

שלום לכם אנשים טובים..

קצת התלבטתי אם לרשום את סיפור חיי

להתחיל לפרט למה אני באמת פה למה החיים שלי כל כך מסובכים למה החשיבה שלי והרגשה שלי בתקופה האחרונה כל כך פסימית ושלילית

הכנתי פוסט של דף וחצי

על מה קרה לי ב8 חודשיים האחרונים

הגעתי למסקנה שזה פשוט לא יעניין אך אחד

בכל זאת גם אני לא אוהב לקרוא סיפור של דף וחצי

במיוחד שמדובר בסיפור ארוך קשה ומסובך

אני יגיד את זה בכמה משפטים שיסכמו את כל הסיפור

גוייסתי להיות לוחם בצבא סיימתי מסלול +קורס (חיל הים סטילים)

הייתי בסדיר 3 חודשיים

שברתי רגל ומאז החיים שלי השתנו מקצה לקצה

בעצם החיים לא השתנו אלה פשוט נתקעו מאז אותו יום..

כאבים פיזיים נפשיים,אתה מבין שלמרות מה שעברת ולמרות שזה קרה לך בצבא

לא מחכים הרבה ומביאים מישהו במקומך,שלא נדבר על חברים יציאות הכל עומד הכל לא זז

ממש כמוני זז עם שתי קביים בקושיי...

המאבק הוא יום יומי מול החברה, צבא מול הכאביים

המשך יבוא..