אז ביום שישי, השמיני למרץ, נסעתי עם וובה למחאה בת"א למען בעלי החיים במשקים.

אנחנו האלה שמדברים בצד שמאל, כמובן..

היה נחמד, קניתי 3 סיכות

בגדול אני לא מתה על העניין של הסיכות ואני רוב הסיכויים לא אשים אותן אבל זה היה בשביל תרומה לעמותה אז למה לא :]

ואז...בערב...

יצאנו לטיול עם ניקון בבית הספר היסודי שתמיד אני הולכת אליו ומשחררת אותו.

אז בזמן שניקון התרוצץ וריחרח לו, הצעתי לוובה לשחק תופסת גובה. כי אני בוגרת.

long story short-

אז פתחתי את הגבה על פינה של מדרגת בטון והדביקו לי אותה.

למי שרוצה לראות את כל התמונות אתם מוזמנים להיכנס לאלבום בפייסבוק.

למי שנכנס לפייסבוק ורוצה להוסיף אותי/להגיב/כל-דבר-אחר...אין לי בעיה, בכיף אפילו :] רק אל תכתבו שם שום דבר על הבלוג.

לא שאני אנונימית פה ולא שאני לא מציגה את כל חיי לראווה בפייסבוק אבל עדיין יש הבדלים ברמת הפתיחות ולא הייתי רוצה שכל בנאדם מהפייסבוק יקרא על כמה פעמים ביום הייתי מקיאה ואיך זה מרגיש :]

לפינת האינסטגרם:

1. ישראלי זה לצלם כלניות כל שנה

2.  PhotoBomb lvl: Nikon

3. Spooky tree

4. ♥

5. הגשם האחרון

6. בז'ה- הכלבה המושלמת של הBFF

7. ♥♥

8. האושר שלי

9. אביב...

10. ועם האביב מגיעים החרקים

11. חפירות

12. הבעת פנים שמראה על רמת אינטלגנציה גבוהה במיוחד

13. כבר אמרתי שהוא האושר שלי..?

14.

15.

לסיכום- סעמק אני לא יכולה לכתוב פה פאקינג שום דבר כי אני לא יודעת מי קורא פה. לקחו לי את המקום האחרון שנשאר לי.

ומצטערת שאני לא מגיבה כבר לאף אחד, לא בתגובות ולא בבלוגים שלכם...נשבעת שאני נכנסת...נשבעת שאני מנסה לקרוא ואם זה לא ארוך במיוחד אני גם מסיימת, אבל אני פשוט לא מצליחה לאסוף את עצמי ולהגיב. פשוט לא בא לי כלום כלום כלום. מקווה שמישהו מבין אותי...

נפוחה ומחכה, ליאן.

אוהבת ♥