בלי הקדמות מיותרות - הפרק השני והמלא של 'מארלי וחיות אחרות'. סופסוף!

לפני שתתחילו לקרוא אותו אני ממליצה שתיזכרו באירועי הפרק הקודם

כדי לרענן את זכרונכם (בכל זאת עברו חודשיים...)

צפייה נעימה :-)

בפרקים הקודמים:

הכרנו את מארלי בת ה-14 ואת משפחתה המוזרה :

ליווינו אותה ביומה הראשון ללימודים בכיתה ט' כשהיא מאופרת וחגיגית

מן הרגיל לכבוד מקס, החתיך של בית הספר שבו היא מאוהבת נואשות

כבר מאז כיתה א'. הכרנו את חבריה - שריל שיודעת רק לחייך ושונשון

שמנסה להרשימה עם חליפה ססגונית במיוחד.

למרבה שמחתה מקס בכבודו ובעצמו ניגש אליה - ומבקש להעתיק

עבודה שנתנו לעשות בחופשה. היא מחפשת את העבודה

בילקוט ומבחינה מאוחר מדי בעובדה שמקס כבר רחוק

ממנה - משוחח עם נערה יפהפייה במיוחד.

מארלי מחליטה לנסות לקחת את מקס בחזרה, אך כשהיא ניגשת להפריע

להם היא מוצאת את עצמה מסכימה לתת גם לאותה נערה להעתיק את העבודה -

מבט של מקס עושה את שלו. בהישמע הצלצול מציגה המורה את הנערה כמישל,

תלמידה חדשה בכיתתה, וכשהיא מושבת ליד מקס מארלי מבינה שהצרות רק

התחילו. ואכן היא צודקת - כשהמורה אוספת את העבודות ומארלי מבקשת את

עבודתה בחזרה מתברר ש-

מארלי הזועמת מעלה בדעתה את האפשרות להלשין על מישל, אך מצד שני

לא רוצה שמקס ישנא אותה.

רק רציתי לעדכן מה קורה, איך העניינים מתקדמים (או לא).

קודם כל - נשארו לי רק 14 עמודים לצבוע. זה אולי נשמע הרבה - אבל מה זה 14 לעומת 30 :-)

נסעתי להחליף את הטוש החום ובהזדמנות זו קניתי גם ורוד בהיר לאוסף.

אבל עדיין יש כמה מכשולים בדרך להשלמת הפרק, ואם להיות יותר מדויקת - שניים.

1. לא תאמינו - אבל הטוש החום החדש כבר מראה סימנים של היחלשות רק לאחר יום אחד של צביעה! שוב!!!

זה באמת באמת מבאס, אני מקווה שהוא ישרוד עוד 14 דפים ואם לא - באמת אין לי מושג מה לעשות כבר :-\

שוב לנסוע עד ת"א, לקחת אוטובוס, ללכת בחום, רק בשביל טוש אחד שנגמר בצ'יק? ואין טושים יותר טובים ממנו, כפי הידוע לי זה הטוש הכי איכותי (ויקר) בארץ.

2. אני כותבת לכם מהמיטה, שותה תה קמומיל ומוצצת לימון. מתברר שהוירוס הקייצי תקף גם אותי.

יש לי 38+ חום, בחילות והקאות. אני מקווה שזה יעבור מהר כי בינתיים אני לא ממש יכולה לתפקד.

אז בינתיים שולחת לכם (תיזהרו לא להידבק)

אוהבת,

דנלונת