לכל הקוראים שנכנסים לבלוג ומחכים לעדכון

לפרק חדש

ולאט לאט מתייאשים

נכנסים פחות

אני רוצה להגיד לכם: אל תתייאשו!

לפני כמה ימים קניתי טושים מקצועיים - פנטונים. לקח לי זמן כי הייתי צריכה להשיג את הכסף,

אלה טושים מאוד מאוד יקרים. והנה קניתי אותם, ומאז אני ממשיכה לצבוע את הפרק.

אני מצטערת שזה יצא ככה, שאתם מחכים הרבה זמן, בטח כבר איבדתי חלק מהקוראים.

אבל אני מקווה שחלקכם לפחות נשארתם. אני לא כותבת בבלוג באופן כללי כי ראיתי

שלא ממש מגיבים ממילא. אבל עכשיו אני כותבת לאלה שכן מגיבים וקוראים -

אני מצטערת שאתם מחכים. גם אני חיכיתי כל הזמן הזה. זה ישתלם בסוף - אני מבטיחה.

עוד שבוע וחצי בערך יתפרסם הפרק השני, במקרה הגרוע שבועיים.

נותרו לי 30 עמודים.

שלכם,

דנלונת

עדכון:

בשביל להראות לכם ולי שאני רצינית, להלן תכנון הצביעה שלי לימים הקרובים:

29.6 - צובעת 7 ויהי מה! בוצע =]

30.6- 5

31.6- 3

1.7- 5

2.7- 3

3.7- 5

4.7- 2

וזהו! גומרת עם זה תוך שבוע.

יקח עוד יום לסרוק למחשב וללטש בפוטושופ,

כך שעוד שבוע ויום!

נראה אותי הא...

תאחלו לי בהצלחה :-)

שלום קוראים וקוראות

אז... איך להתחיל?

שמי דנה, אני בת 16.5, אוהבת תיאטרון, ציור, כתיבה, ושילוב של שלושתם.

זהו בלוג הקומיקס הראשון שלי, ובכלל - הקומיקס הראשון שהצלחתי לסיים לגמרי.

קוראים לו "מארלי וחיות אחרות" וכבר מגיל עשר הוא מסתובב אצלי בראש. ניסיתי לכתוב אותו בילדותי כמה פעמים,

ובאותן גרסאות מארלי הייתה בת 8, אך באותה תקופה התחלתי כמה פרקים ולא סיימתי אף אחד מהם - מעצלנות כנראה.

לפני כמה חודשים נזכרתי בה והתחלתי לצייר פרק שבו כבר הגדלתי את גילה ל-14, רק שלא ממש היה לי כוח להתחיל

פרק ראשון שמסביר מי היא ומה היא... אז התחלתי מהאמצע, ישר בתוך האקשן - פרק 22 (ואני מודה שגם רציתי לעשות רושם

של סדרת קומיקס מקצועית עמוסה בפרקים :-).

הראיתי אותו לכמה אנשים שאני מכירה וכולם עודדו אותי להמשיך, אך שוב זנחתי אותו איכשהו. נגמרה לי ההשראה, וגם

עלו בי שאלות מה קרה לפני פרק 22, ואיך זה ישפיע על הפרקים הבאים, ומה עוד לא קרה - הסתבכתי בקיצור.

אך ציפור אחת, שאת דעותיה אני מעריכה מאוד מאוד, המשיכה ללחוש לי שוב ושוב להמשיך את הקומיקס

ונתנה לי את הרעיון לפתוח לו בלוג. רק בזכותה התחלתי לצייר את הפרק הראשון של מארלי (כן כן, פרק ראשון, שאולי לא נותן רושם של סדרת קומיקס ותיקה אבל פותח התחלה חדשה).

את הקומיקס אני מציירת ביד עם עט, מתעצלת להתחיל עם עיפרון ואז לעבור עליו מאוחר יותר. איכשהו התרגלתי לצייר בלי מחיקות בכלל.

התוצאה היא 18 עמודים, שאת כולם צבעתי בעמל רב עם טושים וצבעי עיפרון (וקצת פוטושופ מאוחר יותר). והפעם לא התעצלתי, ראיתי מול עיני את המטרה: להעלות את הקומיקס לבלוג, לסחוף מעריצים, בובות מארלי, מדבקות למחברת של מארלי, פסטיבל מארלי השנתי (סליחה, קצת נסחפתי).

אז הנה, הפרק הראשון כאן. אל תיבהלו מזה שזה 18 עמודים - הקריאה עוברת מהר. (אגב, 18 זה מספר המזל שלי. סתם, שתדעו.)

ואני מקדישה אותו ללחשנית (הציפור ממקודם, זוכרים?) שבזכותה הקומיקס הגיע עד הלום.

תיהנו,

דנלונת.