איזה כיף שירד אתמול גשם. יצאתי עם הקאנבס למרפסת בציפייה לסיים בשעה טובה את הציור האימתני הזה (כל כך הרבה פרטים וקאנבס כל כך גדול, באמת לא חשבתי איזה סבל זה יהיה כששרטטתי את הסקיצה), "עורבים של חלומות ובחירות רעות" זה שמו, אגב. נשמע קצת זן, לא? ואז התחיל לרדת גשם. והיה קר. והגשם התחזק ונהיה כמעט מבול. ואני זוכר איך אני נסוג עם כורסאת העץ אחורה כדי שהציור לא יירטב ואיך אני ממשיך לצייר חלומות ומגישים לי לחמניה עם נקניקיות מבושלות וחמות וממרח חצילים. וזה לגמרי זן.