יש לי בוס זין, והבית ספר שלי זין, וחברים שלי בסדר למרות שגם הם די זין. או שמוקים, כי זה ברבים.

תקופה מבאסת, למרות שאני מרגיש טוב. ואז רע, ואז רע מאוד. אה, שכחתי, גם המורה שלי לנהיגה זין. כן, יש מלא כאלו. העיקר שאני לוקח את הזמן, לא משקיע בכלל בלימודים כי סך הכל את מי זה באמת מעניין. התחלתי להשתעשע עם איזו תוכנה לעריכה מוזיקלית ועכשיו אני יודע להוסיף הדים ולעוות קולות, תגידו שאני לא פרודוקטיבי. ואני כותב דברים למגירה. בעיקר שירים. באנגלית. לקריירה מגעילה כזאת בחו"ל, למרות ששם יש הרבה יותר שמוקים.

לא יודע למה הכל כזה מגעיל פתאום. אולי כי אני כבר חם על הכסף הזה, חם על הטסט הזה, חם על החום הזה שאני רוצה לקבל מהאנשים מסביבי, רוצה כבר את החופש שהובטח לי. רוצה את הקסם שמצאתי שנה שעברה בתיכון, רוצה את אותם חברים ואנשים שאהבתי שיהיו אותו דבר שוב פעם. זה אוקטובר והכל התחרבש. 

סעמק, הכל צריך להיות מושלם. יאללה, שיתקרר כבר. שיגיע החורף. שיגיעו שלוליות שאני אוכל לטבוע בהן. עוד אלכוהול, עוד, עוד, עוד. עד שאני ארגיש עוד יותר מגעיל עם עצמי ואתפרק לאבק. ואף אחד לא יתגעגע ולאף אחד לא יהיה אכפת. 

ואני אמות בלי רישיון

והצ'ק עם המשכורת ימשיך לחכות לי בקופה.

היא מרגיעה אותי למרות שהיא מטורפת לגמרי ומוזרה להחריד. אבל אני אוהב אותה, והאלבום החדש שלה אדיר.

משהו חיובי: החלטתי לאיזה מקומות אני רוצה להירשם לעשות בהם שנת שירות.

משהו שלילי: לא סביר שאני אתקבל, הייתי צריך להירשם תוך חודש ועוד לא דיברתי עם מדריך הנוער שלי לגבי זה שאני רוצה שהוא יהיה הממליץ שלי.

עוד משהו חיובי: ידידה הביאה לי דיקטים מהנגרייה של אבא שלה כדי שאני אצייר עליהם. היא מקסימה ויפהפייה אמיתית.

עוד משהו שלילי: אין לי צבעי שמן, וייקח לי זמן להשיג. וכסף.

זין, כבר אמרתי? מאחל לכם יום טוב יותר מזה שהיה לי.