מגיע בידיים פרושות של חורף אימתני

כמו גזע עץ אלון עתיק הוא רחב וחכם ויש לו זקן

שיבה לבן

ועיניים כמו חיפושיות קטנות

מרצדות לאור האש שב

כמין

וקצת חם שהוא ככה עוטף אותך,

דצמבר

ואתה בוכה כי הצלקות מנובמבר נשארו.

אבל אין לי צלקות.

נשבע

ואם יש לי כאלו הן ממזמן.

In a forest pitch-dark

Glowed the tiniest spark

It burst into a flame

Like me, like me

הורדתי את כל הדיסקוגראפיה של ביורק. אבל נשבעתי לעצמי לקנות את הדיסקים שלה בבוא העת כי הרגשתי נורא רע. אני באמת מעריך אותה.

בזבזתי ארבעים דולר סתם בעוד קדחת מוזרה של לראות משהו ולהחליט שאני רוצה אותו למרות שהוא מיותר לחלוטין.

אני גם רוצה בחורה שאני יודע שתגרום לי לסבול, ואני רוצה לשים זין על אנשים שעושים לי טוב, ולא לעשות את הדברים שאני צריך לעשות ולהמשיך לסבול ולגרד את החטאים הקטנים שלי שמצטברים לתהום ענקית שהיא השחת שלי.

ניסוי בכתיבה אסוציאטיבית: אני תוהה אם אי פעם אהיה חלק מאגדה, אבל לא כזו כמו בדיסני או בסרטים אחרים אלא כזו כמו האגדות האמיתיות של האחים גרים - כמו איזובל של ביורק בקליפ של גונדרי שהכל נורא אפל ואפוף עצים והילה של מסתורין ואני אמצא את עצמי ביער צפוף וסבוך וחשוך ורוחות רעות מזמרות לי דברים נושנים ומרושעים ומרושעים ונושנים ופיות מתות יהיו תלויות כאזהרה על הענפים של העצים הגבוהים והדקיקים והפנים של הקורבנות עודנם חקוקים עליהם. זה מקום מאיים אבל יש בי ביטחון, אני אמיץ אפילו שאין שביל. החיות רק נועצות בי עיניים זוהרות ומבהיקות במעטה החשכה שהוא לא התודעה שלי. מאוד קר לי והבגדים לא מספיק מרופדים ולא מספיק עבים והקור חודר לעצמות ואין כאן שלג אבל זה מרגיש כאילו מרוב שאני חורק שינים הן הולכות להתפורר לעיסה לבנה שתדמה קצת לשלג הזה שכולם מדברים עליו. אם כל הפיות מתות אולי זו בכלל לא אגדה. אולי גם הנסיכה כבר מתה, כמו העולם. אני ממשיך לחפש אחריה אבל בשביל מה, באמת. אולי אני פשוט אשלוף את הגיטרה המסריחה הזאת ואכתוב אגדה אסוציאטיבית על יער צפוף עם פיות מתות שתלויות על העץ ואיך איבדתי תקווה למרות שהשביל שלא קיים נגמר ממש כאן. בקצה. עוד צעד ואני שם. לא, אבל אני נשען על העץ הזה. לא, אני מוציא את האוקארינה המוזרה הזאת. לא, אל תנגן. טמבל. היא פה, סעמק! היא כאן, תראה, השביל שלא קיים נגמר כאן!! עזוב את הפיות האלו שמנסות לרצוח אותך, עזוב את היצירה המגעילה הזאת, עזוב את כל המחשבות, עזוב את הקור, תתקדם, לתוך החושך, לתוך החום. היא שם. נראה לי.

אהה. 

היא לא.

אופס?

אני הרבה מאוד כמו סיזיפוס.