בוקר של כייף ושחרור עם אנרגיות אדירות ושלום ואהבה, צהריים פסטוראליים עם נרגילה מול שקיעה ורוח מקפיאה, ערב תרבותי ואז שוב לילה אפוף עשן נרגילות וסאטלה של סחרור והנאה. ומונה בצד השני מבקשת עוד שאכטה והבחור שלה מקנא ואני יודע עמוק בלב שיבוא היום והיא שוב תהיה שלי, ואני שוב לא ארצה. וכל אלו גורמים לי להרגיש מה זה טוב.

אני לא אוהב לכתוב רשומות כאלו כי הן תמיד נכתבות בלילה במצב של שכרון חושים כמעט טבעי, כמעט תמיד בחוסר מודעות מחריד. אבל יאללה, עם הרבה אמנות, מוזה, חופש, אלכוהול, חוקיות, חברים, מוזיקה, מסיבות ותכניות באמתחתי אני באמת מרגיש שזו תחילתה של תקופה מופלאה. מרגיש כאילו האביב בא, מבחוץ ומבפנים.

קדימה פורים. 

הרבה ג'ף באקלי ופינק פלויד ורדיוהד ופורטיסהד. המפץ הגדול מזמם לי מול העיניים בזמן שהחיים חולפים לי ביעף מאחורי הראש. רגעים של השתוקקות שחומקים לי מבין האצבעות ומתגבשים מחדש במחשבתי. ציפייה חומרית וקשיחה שנוצרת אט אט ובזרימה מהירה. בשמש העיניים הירוקות שלי בורקות יותר מתמיד.

אחח. 

קדימה, פורים.