כל פעם שאני קורא את זה בא לי לבכות, אבל זה מרגיש נכון מתמיד למרות שזה מעולם לא היה נכון.

http://oi45.tinypic.com/j5b2mb.jpg

http://oi46.tinypic.com/awd8w.jpg

מעבר לכך, סיימתי את "ספוטניק, אהובתי" של מורקמי הגדול. אפילו יותר אהבתי מיער נורווגי. זה מתחיל כמו סיפור אהבה יפהפה ומוזר ונהיה למעשייה בלשית סוריאליסטית ואפלה. טוב, טוב, טוב, אני באמת אוהב את מורקמי. ועכשיו אני אתחיל את "אהבה בימי כולרה". אני אוהב להיות פרודוקטיבי.

מה ככה? קיץ, ונחמד לי. שזה נחמד בפני עצמו. אבל בזמן האחרון בא לי להישאר קצת בבית, להשלים פערים עם עצמי אחרי שהלחץ הגדול ירד. הכל צריך לשקוע למקומו הנכון.

רשימה:

-לחזור לרוץ

-לקנות את אלבומי הפסנתר של מוצארט שיהיה לי משהו לכתוב איתו ברקע

-לקנות קטורת

-תמונתו של דוריאן גריי/אוסקר וויילד

-לסיים עם הרישיון הזה

-לנצל את החודשיים האלה

-לסדר עניינים בקשר לטיסה

-למצוא מאיפה להפליץ כסף

-להשתחרר