כן, בסדר.

אם יש משהו טוב בדרום זה שאין לי טלוויזיה או מחשב או רדיו או אוכל או כלום בעצם בדירה חוץ מגיטרה. אז לימדתי את עצמי לאט ובזהירות שיר אחרי שיר. ואז קראתי ביוגרפיה של לאונרד כהן שהוא למד מגיטריסט נודד שישה אקורדים ועליהם ביסס את כל שיריו בתחילת דרכו. וחשבתי לעצמי, אני יודע יותר משישה אקורדים, אז אתמול ישבתי שעתיים בדירה וכתבתי שיר וניגנתי וזה היה ממש נחמד כי תמיד רציתי להיות מוזיקאי רק שאף פעם לא ידעתי לנגן על כלום

קוראים לזה "יש אי שם" וזה על חלון נסתר בעיר הכי קרה בארץ ודברים שעוזרים לך לשכוח ודברים שדופקים לך את המוח. לפעמים אני חושב שהוא ממש מכוער ואז אני פורט את האקורדים וחושב שהוא בעצם די יפה. חוץ מזה לא יודע, שבוע הספר אז אני הולך לקחת הלוואה מהבנק ולקנות לעצמי ספרייה חדשה. אני בעיקר ממש ממש רוצה שיגיע כבר היום ושיקרה כבר הדבר ושאני אנצל מכל הרע הזה ועכשיו זה מרגיש ממש ממש קרוב

מה חוץ מזה, לא יודע, ממש לא רציתי לחזור לצפון. ממש רציתי להשאר בבאר שבע. אני ממש לא רוצה לראות את חברים שלי. אני ממש לא רוצה לפספס שום רגע מהחודש הזה ומהחיים האלה כי כמה שסבלתי וכמה שצרחתי וכמה שעישנתי וכמה ששתיתי אני יודע שאני אתגעגע לכל זה ואשתו ועכשיו אני ממש אוהב שם את כולם וממש כיף לי איתם ולמרות שהשתכרתי בקטע ממש מסוכן שבוע שעבר כולם עמדו לצדי ואני אפילו מפסיק קצת לעשן סיגריות כי המחיר ממש גבוה ולמרות שאני מתגעגע לנובלס אני מגלגל לעצמי דראם מפה לשם וזה יותר נחמד כי זה לא כל הזמן

בקיצור טוב לי והחיים בבית והחברים בבית מזכירים לי מישהו שהוא כבר לא כל כך קיים אני רוצה לסיים את שנת השירות עם כל השמחה והעצב שבדבר לנצל כל רגע לסחוט אותו ממש עד הסוף ללחוץ ללחוץ ללחוץ ולסחוט וכתבתי את יש אי שם על מה שהיה לי בערב השנה האזרחית החדשה אבל עכשיו אני לא צריך שום חלון נסתר פשוט לחזור לדרום עד שיקרה הדבר וייגמר כל הרע ואז לחזור לצפון, הביתה ולחברים איש חדש לגמרי אז מחרתיים אינשאללה