לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


עלינו לתאר לעצמנו את סיזיפוס מאושר

כינוי:  שאגי ירוק העין

בן: 31



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2011    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2011

טוב,


היסטוריה סופית הרגה את חיי החברה שלי.

 

אבל היי, לא הכל כזה נורא. התחרו על הלב שלי, וקבעתי דייט עם מישהי שווה מתישהו לשבוע הבא. והיא מאוד בעניין, אפילו יותר ממה שחשבתי שאפשר להיות אחרי פגישה אחת. כנראה שהייתה פגישה מאוד מוצלחת. והיא שווה, אז יאללה, מה יש לי להפסיד? איזה כיף זה להרגיש מבוקש.

 

מחר יוני, משמע...

שבוע הספר! כן נו, חנוני וזה אבל זין. זה השבוע הכי טוב בשנה! אע"פ שלא סיימתי את משחקי הכס עדיין (היסטוריה) וגם השאלתי את התפסן בשדה השיפון מהספרייה בעקבות ההמלצה של הבחורה מלמעלה. 

 

קיצר, אם לא הייתה את ההיסטוריה הארורה הזאת זה ללא ספק יכל להיות אחד השבועות היותר טובים בחיי.

 

נ.ב.

אז מה? חופש גדול אחרון שלי והחליטו לקצר אותו בפאקינג שבוע? לא שזה משנה לי, אני גם ככה מתחיל לטפס על הקירות משעמום באמצע יולי, אבל בכל זאת, רק בשביל הפרנציפ. בא לי את החופש האחרון שלי כמו שצריך! ועכשיו הבנתי שאני גם בטח אעבוד. אוף נו, זה לא צריך להיות ככה. ועוד אין לי רישיון. החופש הזה מה זה לא מה שתכננתי. 

נכתב על ידי שאגי ירוק העין , 31/5/2011 18:14  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עכשיו אני (8)


-קולט שעבר המון זמן מרשומת ה"עכשיו אני" הקודמת (חודש!)

-מרגיש רע עם עצמי. פעם ראשונה בחיי הייתי צריך לעשות דבר כזה ואני מרגיש נורא רע עם עצמי למרות שזה משהו שהיה חייב להיעשות. אני לא אוהב לגרום לאנשים להרגיש רע, ולו במידה הקטנה ביותר. אוף, זה נוראי שסף הרחמים שלי כזה נמוך. אבל די, היא ברייה כזאת חמודה וטובה, אני מרגיש רע עם מה שעשיתי. אבל זה היה הכרחי. ועדיין. ):

-מותש. ממש מותש. כאילו, מאוד. ביליתי עם חברים בנעימים עד שקיבלתי טלפון מעמית לעבודה שביקש שאני אחליף אותו משש וחצי עד הסגירה בשמונה-שמונה וחצי. נשארתי שם עד תשע ומשהו והייתי פעם ראשונה במשמרת רק עם עוד בן אדם אחד, ולא סיימתי את החפיפה שלי והיה המון עומס ובקושי עמדתי על הרגליים ונשבר לי הגב מלהרים ארגזים של 11 טון. 

-מכור לאדל.

-בין היתר מכור גם לאלבום של סלאש (Slash, גיטריסט גאנז אנד רוזס לשעבר). באמת שיש שם כמה פנינים מוזיקליות, כמו השיר של פרגי, של אדם לבין (Gotten, די מוכר) ובמיוחד של כריס קורנל. בחייאת, אם הייתי עובר צד זה היה בשביל קורנל.

-מתמלא בעקיצות מרגע לרגע. ארורים היתושים האלו.

-מרגיש רע עם עצמי כל פעם שאני נזכר בסעיף השני פה.

-מקווה שבאמת הכל לטובה, ואולי מכאן העניינים ישתפרו. ואפילו אפשר לתת לעצמי טפיחה דמיונית על השכם על זה שפעם ראשונה נעמדתי במצב כזה והתמודדתי איתו. ~טפיחה עצמית~

-מקווה שמפה השנה הזאת רק תשתפר. כי מגיע לי לדעתי. באמת. התבגרתי, אני שמח. 

 

רגשות מעורבים. שיהיה לכולם לילה מדהים. אני מקווה שהאשמה לא תכרסם בי מבפנים עד שתוכל את כל הבפנוכו שלי ואז תישאר רק קליפה.

 

אה כן, והדייט מהרשומה הקודמת נדחה למתישהו שבוע הבא. לימודים וזה (ושוב הלימודים הורסים לי את חיי האהבה. רבאק).

וסיימתי לכתוב כמעט חצי מפרק הפתיחה של הרומן to be שלי. יצא מגניב.

 

עריכה(28/5,21:50): בואו נגיד שמדורת הל"ג בעומר המאוחרת (בגרות במתמטיקה וזה) עלתה מעל ומעבר לציפיות. ומצאתי את עצמי בסיטואציה שבחיים, בחיים לא חשבתי שאמצא את עצמי בה. ומצד אחד אני מרגיש מוחמא בטירוף ומצד שני יש לי בחירה קשה לעשות, אם בכלל. ומי יודע, אולי אם אני אחכה זה רק ייהרס.

 

נכתב על ידי שאגי ירוק העין , 26/5/2011 22:03  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




רגע אחד אני מוקף בחברים וברגע השני אני לבד במערכה.

ותמיד חשבתי שאני אוהב להיות לבד עם עצמי. אולי לא אוהב, אבל לא שזה כזה מפריע לי. רק שזה כן.

באמת שנראה לי שלמרבה האירוניה זה די בגלל שסגרתי את הפייסבוק. גם ככה אין לי כבר לימודים סדירים ואני בקושי רואה את התיכון שלי, ולא יוצא לי לצ'וטט עם סתם אנשים או עם חברים שלי, ואני גם ככה לא ארים את הטלפון ואתקשר למישהו כי... למה כן? יוווו. 

 

מה אכפת לי? סיימתי עם מתמטיקה ויש לי (סוף סוף!) את משחקי הכס. מי צריך חברים בכלל?

 



(אגב זה, יש לי ביום חמישי דייט לסרט הזה. הרבה זמן עבר מאז הדייט האחרון שלי בקולנוע. והוא הלך גרוע האמת. אבל למי אכפת? אני הולך לראות את ג'ק ספארוו. מצדי שהיא תאבד את ההכרה באולם.)

 

עריכה (25/5,18:04): לחזור הביתה בבוקר אחרי חום הגיהנום שבחוץ, לשכב במזגן ולראות שודדי הקאריביים 3 עם פחית גולדסטאר קרה ביד. פשטידת רועים לארוחת צהריים, ישיבה בטבע עם חבר על בקבוק שנדי דובדבן ודיבורים על החיים. כאילו זין, איך יום כזה יפה נהרס?

אני שונא את המורה שלי לנהיגה, והנהיגה הרסה לי את החיים. בא לי להרוג מישהו. 

 

נכתב על ידי שאגי ירוק העין , 24/5/2011 10:52  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

10,862

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשאגי ירוק העין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שאגי ירוק העין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)