רק.

שתי אותיות, לכאורה מילה פשוטה. רק

מקמצת בתוכה את כל קיומי שהוא

רק

קיום חלול, אקסיסטצניאליזם

ומה רציתי, רק

להיות מאושר

זה רק דורש ממך להיות

פתוחה, זמינה

פעם הבאה שאתקשר

זה דורש ממני רק

להיות מוצלח, מדהים, מקסים

רק מתוקן

לשתות רק כוסית אחת ביום

אולי לשתות רק פעם בשבוע

פעם בחודש

ללכת רק לפגישה אחת של אלכוהוליסטים אנונימיים

לאהוב רק בחורה אחת ולהשקיע בה את מירב מאמציי

לקרוא רק ספרות טובה

לעשות רק דברים שבריאים לי, שעושים לי טוב

רק דברים הרי משמעות

הרי גורל

זה רק גורל

ואני רק בן אדם

ואת רק קצת רחוקה

אבל זה רק אחד יותר מדי

זה רק אחד גדול מאוד

ומעולם לא התעלתי על המילה הזאת

רק ידעתי לשעבד אותה לצרכיי

רק ידעתי להגיד לך מילים

בכולן יש רק

אני אוהב אותך רק בלילה

אני אוהב אותך רק בגלל שהלכת

את רק שברת לי את הלב,

את סתם

זאת המילה הבאה,

סתם

סתם.

חשבתי על זה אתמול

כשקראתי את ההספד שאת כתבת על חבר שלך

שמת,

ואת בת עשרים

ורציתי לבכות, ואלוהים

איזה צמרמורת טיפסה במעלה הגב שלי

עמוד השדרה שלי התפורר לרסיסים

ורציתי לכבות כל שרפה שהתחילו טילים, רציתי

לחבק אותך כל כך חזק, לנחם אותך כל כך

הדוק, שלא יהיה לך מקום לנשום

אוויר שהוא כבר לא נושם יותר

לא הכרתי אותו אבל הכרתי אותך

אישה מדהימה, עגונה, למה עגונה, מצאו לו גופה

אבל את יודעת, זה לא נגמר

כי את יודעת, יש אי שם

מישהו, משהו, שהיה הוא, שהיה שלו

ילדים של שניכם עם עיניים ירוקות

מדלגים בשדות שאת כבר לא מוצאת

את כואבת אינספור עתידים שקרסו לתוך עצמם

את כואבת טלפון שלא מעז לצלצל

הודעות שנותרו סתומות

הבטחות שנותרו תלויות באוויר

שמעתי שהחליפו לו מצעים במיטה כדי שיהיו נקיים לכבודך

לבנים, צחורים, בטח הרגשת מלכה

ואז כשהטלפון צלצל הם רצו

כיבו את מכונת הכביסה

ניסו לחלץ ריח של החלל מהסדינים הרטובים, המסובנים

הכל נמחק

את מחוקה בעצמך, אני מבין אותך,

אבל קראתי את ההספד שכתבת

רציתי לבכות

העדפתי לקרוס לתוך עצמי

להתקפל

לא האמנתי שנשים כמוך נותרות עגונות

בגיל עשרים

ואת הגחת בי כמו הבנה עצובה

בחיים לא היית משוררת או סופרת ואין לך נפש של אמן

אבל זה משנה, כרגע את הדבר הכי יפה ועצוב בעולם

עם מילים שישברו לבבות לרסיסים

כי היה לך את מה שכל כך הרבה מחפשים

מחפשים באהבה שבורה, באלכוהול, בעצבות

רגשות אמיתיים, אמיתיים,

עזים

אני כל כך מקנא בך

שהעזת, שאהבת

שאיבדת

ואיזה מוח מעוות כמוני מקנא

באובדן

זה לא משנה את העובדה

שהתפוררתי מול מילים

איזה מילים

זה היה הכי יפה בעולם

צמרמורת טיפסה במעלה גבי

יקומים קרסו לך בשנייה אחת

מי בורח מאימה מחלחלת

אתם מפחדים ממנהרות, אני אספר לכם

על פחדים

על רעלות שמסתירות קלצ'ניקובים

על שכונות צפופות וקנים

ואין פרחים, אין פרחים

בלילות אני קודח הלומות בראש

ובומים מתפוצצים לי ברקות עם רדת לילה

עמדתי בשמירה וראיתי מטוסים מנצנצים בשמיים

איזה אקסטרה ווגאנזה

שליחי האל

ממטירי אש

אחזנו במטה של אלוהים ולקחנו אותו אל עצמנו

צבא של מלאכים בוערים בוכה בכל היבשת

אני ואתה ואנחנו מתחברים אל האל הרחום

ההוא שמכה בנו ללא הרף

מנסה ללמד אותנו משהו

אני שם בתוך מערבולת ולפעמים אני מרגיש כל כך

תלוש

אתם מדברים איתי על מנהרות

אני אספר לכם על מנהרות

שנחפרות לי בתוך הורידים

גודשות אותי בכל מקום

מפגעים יוצאים ורוצחים לי את הראש

האל מנסה למחול

אבל הוא צריך לבקש מחילה

ממני! ממני

אלוהים ישמור