ישבנו היום, אחרי מלא זמן שלא.

ורציתי לשתף אותך, לספר לך מה עובר עליי. 

במקום זה בחרתי להקשיב לך, ואני לא מתחרטת על זה. עוברים עלייך דברים נפלאים וקצת פחות, שזה בסדר בגיל הזה.

אני חיכיתי בשקט, בהקשבה מלאה וניסיתי לעזור לך עם הניסיון שלי. 

אולם, זה לא מה שהיו תוכניותך. הצלחתי לשחרר שם משפט או סיפור אחד. זה לא העניין.

רציתי כל כך שנדבר, שזה יהיה ההדדי ורציתי שתקשיב לי גם.

אז רציתי. 

חשבתי שאחרי שהייתי לך כאוזן קשבת במשך שעתיים, תפנה לך זמן בשבילי גם. 

אבל מסתבר, שאחרי שהייתי לך לאוזן קשבת אתה קמת והלכת כי מאוחר. 

ממתי 23:00 זה מאוחר בשבילנו? מה עם השיחות שלנו עד הבוקר? 

ושכולם אמרו לך השתנת אמרתי לך שזה לא ככה, שפשוט נפתחת לאנשים חדשים ולא שנסגרת אל חברייך הקרובים.

וזאת עמדתי, ועדיין, זה שנפתחת לחברייך החדשים ודיברנו על בצפר, ולא עניין אותך החברים שלך אלא החברים שלך מפולין, שזה נחמד. אבל עד שאנחנו נהיה יחד כולם זה לא מעניין אותך.

זה רגיל. 

רציתי שתהיה לי לאוזן קשבת, שאני אספר לך איזה סופ"ש מקסים העברתי עם ידידי המופלא, רציתי לספר לך על התובנות שהגעתי אליהם ועל המסקנות שהסקתי בקשר לעצמי. רציתי לדבר קצת על עצמי, כי אנחנו אף פעם לא מדברים עליי. ואולי, בסך הכל התרגלת לזה שאני לא מדברת עליי והתנהגת רגיל?

זה לא יכול להיות, הרי הייתי באמצע משפט שאמרת לי שמאוחר וכדאי שתלווה אותי חזרה לביתי.

גברים, בסך הכל אתם מאכזבים. ואם מישהו אומר לך שאתם הבנאדם האחרון שהוא פוגע בכם תדעו שאתם עדיין ברשימה.

שיהיה לילה טוב. 

*נ.ב לא זוכרת מה רציתי לרשום בנ.ב.

*נ.ב.ב הקטע הזה חשוף ברמות אחרות. אני חושבת, שפתרתי את הבעיה מהפוסט הקודם - הייתי צריכה רק שיחה ועידוד. וקיבלתי את זה מהאנשים הנכונים. השאלה היא עכשיו, האם כל האנשים נכונים? אז לא.

 יש אנשים נכונים ויש אנשים שאת חושבת שהם נכונים, תתנהגי בתבונה (: 

הצלחתי לפרוץ את המחסום, אני יותר מגאה בי. עכשיו רק חבל שאין לי את מי לשתף בזה ששברתי את המחסום ובשביל זה יש את ישרא, לא? 

אני חייבת לצייין הנ.ב.ב עשה לי מצב רוח, אז שיהיה לילה טוב