המכולת של הגרוזיני

מה קורה ביז'ואים וביז'ותיהם?
הכל טוב?
קיץ, אופוריה ואהבה באויר?

עונת החתונות החלה זה מכבר וכרגיל דעתי מתקשה לנוח לנוכח האבסורדים שאני רואה לנגד עיניי.

תגידו, אתם רואים את האבסורד והגרוטסקיות הזועקת לשמים שמלווה את כל הפרוצדורה הכביכול טריוויאלית הזו, או שזה רק אני?
מבלי להיכנס לזה, שאני בכלל לא מאמין במוסד הנישואין במתכונתו הנוכחית ולא רואה שום סיבה לגיטימית להתחתן כהגדרה חוץ
מעשייה "חוקית" של ילדים, נהפוכו, היום כל גבר בר דעת אמור לראות שיש כל כך הרבה סיבות שבגללן עדיף לא להתחתן,
לפחות לא בארץ, ובמיוחד אם בעוונותיך הרבים אתה יהודי בנוסף להכל, אני רוצה לדבר דווקא על התהליך עצמו.

התהליך מתחיל ממסכת היסורים , בעיקר לאדם חילוני, להוכחת יהדותו ברבנות כדי שתהיה לו את הזכות להתחתן כדת משה וישראל.
אתם מבינים? אדם שכל קשר בינו ובין הדת האורטודוקסית מקרי בהחלט במקרה הטוב, או שנאה תהומית במקרה הרע,
צריך לסור לבית הדין הרבני, בדרך כלל מספר רב של פעמים, ובנוסף לתרום מעט מממונו הדל למוסד הרבנות המכובד
רק כדי שיכירו בו כיהודי. תהליך משפיל ומבזה שלא מעט מחברי היו צריכים לעבור.
אני נורא מצטער אם זה יפגע ברגשות של מישהו אבל אם אני אצטרך לעמוד בסיטואציה הזו אני לא מבטיח שזה יעבור בשלום.
אני לא רואה איך ולמה אני, שמשפחתי היו מספיק יהודים כדי שישמידו חלק ניכר מהם בין 1938-ל1945 צריך
להוכיח עכשיו לאיזה רב קיקיוני שאני יהודי. הכי הרבה שאני מוכן לעשות למען מטרה מקודשת זו זה לזרוק את האמצעי המקודש שלי מתוך מכנסי, על שולחנו כדי שהוא יוכל להווכח שהכל שם חתוך ומעוצב כנדרש ולטעמו.



הוכחת יהדות הביז'ו כפי שנראה נכון לכותב פוסט זה.

תשתמש בברית הזוגיות יגידו כל המלעזים, אך אבוי, הם לא קראו את הנוסח כי אם כן הם היו יודעים שבארץ ניתן לחתן בברית הזוגיות
אך ורק שני חסרי דת ולדאבוני אני רשום כיהודי במשרד הפנים ולהפוך לחסר דת במשרד הפנים זה אומר לעבור 7 מדורי גהנום. לא תודה.
אז מה עכשיו? אני לא מספיק יהודי כדי להתחתן כיהודי אבל כן מספיק יהודי כדי לא להתחתן כלא יהודי?
הכנסתם אותי למשבר זהות, תודה רבה, בזכותכם אין לי מושג מי אני.

אומרים כי אני, אינני אני, לכן אני נבהל, כי אם אני אינני אני אז מי אני בכלל?

במקרה הכללי יותר , אם אתם כל כך רוצים להתחתן כיהודים בארץ, סבבה, עברתם את ההשפלה הזו ברבנות ועכשיו אתם מוכרים כ2 יהודים שיכולים להתחתן לאחר שהסנדק
של המאפיה האורטודוקסית נתן לכם את ברכתו, עכשיו אתם מוכנים להתחיל את הטקס הגרוטסקי שנקרא חתונה בישראל.


אני לא בדיוק מבין איך נקבע הסטנדרט של החתונות בישראל ולמה המנהג הזה ממשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית ואיך כל הדבר הזה עוד לא התנפץ על סלעי המציאות.
חתונה ממוצעת בישראל כוללת כ300 אורחים (משפחה וחברים קרובים, כמובן), המהדרין מגיעים גם ל700 ואף יותר.
בדרך כלל הזוג הצעיר מרוקן את רוב , אם לא כל חסכונותיו, משנורר את ההורים עד העצם ונכנס לחובות לא מבוטלים כבר בערב הראשון לחייהם המשותפים בצורה רשמית.
הפקת אירוע כזה עולה לזוג הממוצע שלנו בין 200,000 ל400,000 אלף שקלים וזה לפעמים בלי להכניס לחישוב את טבעות האירוסין ועוד מספר דברים שלא נכנסים ישירות לערב המדובר.

המוזמנים. רק חברים ומשפחה קרובה. (למצולמים אין קשר לחתן או לכלה וסביר שלא ראו אותם מעולם, אבל צריך למלא 700 מקומות)

הדבר הזה מקבל את המימד הגרוטסקי על רקע הנתון ש50% מהאוכלוסיה בארץ משתכרת ב4200 ח"ש ומטה לחודש, 70% מתחת ל8900 ש"ח לחודש (שכר ממוצע) וכחמישית מהאוכלוסייה
מתחת לקו העוני, כלומר מתחת ל2200 ש"ח.
אנשים מנסים להילחם על פאקינג מחיר של פאקינג גבינה עם פאקינג גושים ומצד שני יש אירוע מיותר ששוחט להם את החשבון החודשי.
(נסטה רגע מהנושא כי אני חייב להדגיש את חשיבות המאבק במחיר הקוטג' שמנסה לקום עכשיו, אני מקווה שכולכם תרתמו לנושא כי
אני רואה בזה את קו ההגנה האחרון של הצרכן הישראלי, לאחר כישלון "יום ללא סלולר" ועוד יוזמות מבורכות, אם אנו לא נעמוד במבחן במשהו
כל כך פשוט כמו לא לקנות קוטג', גם לא במבצע 1+1, כל מיני אנשים שלא אנקוב בשמם כאן יבינו שהם יכולים להמשיך לאנוס את הצרכן הישראלי
עד בלי די וכולנו נסבול הרבה יותר בשנים הבאת. וחזרה לעניננו)

איך עומדים בזה בכלל? משכנעים את עצמכם שהצ'קים מהאירוע יממנו חלק נכבד מההוצאות? מנסיונם של מכרי זה לא באמת קורה בפועל.
אף אחד לא רואה שחתונה ממוצעת היום נראת כמו חתונה של בני אצולה מהמאה ה18, וזאת בזמן שרוב האנשים לא מצליחים לגמור חודש בכבוד מינימאלי?
איך לעזעזל המופע המיותר ומנקר העיניים הזה הפך למשהו כלכך סטנדרטי שגם מי שרואה שזו טעות מרה לא יכול להרשות לעצמו ללכת נגד המוסכמות ולא להרים את המסיבה ההזויה הזו?
אתם לא מבינים שחוץ מכל זה אתם גם נכנסים לבור של אשראי, הלוואות, ריביות והחזרים שרובכם לא יצא ממנו זמן רב כי מעטים יודעים לנהל דברים כאלה באופן תקין?

חשבון הבנק של בעלי השמחה לאחר האירוע. אילוסטרציה.

אתם לא מעדיפים להשתמש בכמה מאות אלפי שקלים האלה כבסיס לביתכם החדש שלבטח תרצו לקנות זמן קצר אחרי?
האם אף אחד לא מבין שיש תעשייה שלמה שלא יודעת שובע מאחורי כל העניין הזה? החל מהאולם שלא כולל כלום, דרך תקליטן, צלם, שמלה, איפור,

רב וכ"ו והם מרשים לעצמם לדחוף לכולם לראש שבדיוק ככה הדברים צריכים להראות ובדיוק אלו הם המחירים ההגיוניים, למרות שזה נוגד כל הגיון בריא ומעוות את השכל הישר.

כאן נכנס גם מימד מסויים של אגוצנטריות מטורפת, כולם צריכים לממן את חתונת החלומות שלי ולא באמת איכפת לי מה מצבם הכלכלי, האם בכלל

מתאים להם להגיע באותו יום, או אם האולם ששכרתי נמצא בכזה חור שאפילו הGPS לא מכיר, שיסתדרו, החתונה שלי זו הבעיה שלהם.

מיקום האולם, תגיעו איך שבא לכם, לא באמת מעניין אותנו איך.

אם בדברים טריוויאלים כאלה לא מתחשב הזוג המלכותי אז קל וחומר שהוא לא יבין שזה לא ממש בסדר כלפי האורחים לקבוע חתונה באותו החודש שבו עוד 3 זוגות מאותו מקום העבודה מחליטים להתחתן. חברים, זה לא נורמאלי ללכת ל4 חתונות (עם חמישית בפוטנציה) בחודש אחד, אתם באמת לא רואים לאיזה מצב לא נעים אתם מכניסים את החברים שלכם, או שעד כדי כך לא איכפת לכם משום דבר חוץ מהלילה ה"מיוחד" שלכם?
החלק הגרוע באמת, כפי שכבר אמרתי, זה שגם אנשים שמבינים את כל זה ובאמת שלא רוצים לעשות את זה כך, מחוייבים מתוקף מוסכמה חברתית לאנוס את עצמם להרים את ההפקה הזו ולאנוס את סביבתם להשתתף בה.

אני יכול להמשיך לפרט עוד על מחול השדים הזה שנקרא חתונה בישראל אבל אני אמשיך הלאה כי אני חושב שכבר הבנתם את הפואנטה.
יותר מזה, אני בטוח שהבנתם כי הרבה מאוד אנשים מבינים אבל לא ממש מודים בזה, אפילו לא בפני עצמם.
זה מתפרץ בכל מיני מקרים כמו האמירה הידועה "מה אתה מחלק קנסות?" למי שמחלק הזמנות.
ההתלבטות האין-סופית לגבי המספרים שיכתבו על הצ'ק כאשר המאזן החודשי המעורער שלכם עומד על הכף כנגד להתפס כקמצן.
ואפילו הטעם הרע שנשאר אצל חלקנו לאחר אירוע מנקר עניים במיוחד שמועבר בשיחות במחשכים ובמרתפים בין החברים כדי שחלילה "ה"זוג לא ישמע.

אז תגידו לי, חברים וחברות, איך המנהג הזה ממשיך להתקיים למרות כל האמור (והלא אמור) מעלה? איך אנשים מסכימים להוציא לפועל אירועים כאלה?
איך אנשים ממשיכים להסכים, כנגד כל הגיון, להגיע לאירועים כאלה?
אני מבין שחתונה זה כביכול יום גדול (רק בגלל שכך פמפמו לכם למוח במשך כל החיים) שבו צריך לחגוג עד לא ידע, אבל מה רע במשהו קצת יותר צנוע
ומתאים לזמנים בהם אנו חיים וליכולות של החברה והפריטים המצויים בה?
זו באמת תהיה חתונה פחות חתונתית אם יגיעו אליה רק המשפחות וקומץ חברים שבאמת רוצים?
אולי בחורשה עם קייטרינג נורמאלי, ללא זיקוקים או יונים או בלק הוק של 669 שמשלשל את החתן למרכז האולם רק כי מישהו מהחברים לפני חודש רכב לאולם על סוס מלווה בשומר ממשמר מלכת אנגליה?

אני בהחלט חולם על היום בו תתנפץ המוסכמה הזו שכך צריכה להראות חתונה, תבנית קבועה, ללא שמץ יצירתיות, גרוטסקית עד כדי בחילה ועם הרבה אי נוחות לסביבה ולזוג המאושר.


משהו קטן לסיום, ראיתם את הפוסט של מחסלת הלסביות או מה שהיא לא תהיה שזכה עד כה ל457 תגובות?
אז גם כאן יצאתם מפגרים שבאתם. מי שעומד מאחורי הבלוג הזה עשה משהו שנקרא טרולינג מוצלח (TROLLING מהמילה טרול) ואנשי ישרא הטובים עזרו לה.
הבלוג שלה מופיע בעמוד הראשי ומושך תגובות עצבניות מכל הסביבה בזמן שהכותבת יושבת וצוחקת, זו בעצם מהות הטרולינג.
אם אנשים היו מתעלמים זה היה מחסל את הפואנטה ולא מביא פופולריות לכותבת ולפוסט המדובר, אבל המלכודת של הטרול התורן עבדה בצורה מעוררת הערכה.
אני בספק שהפוסט הזה שכתבתי הרגע, למרות שלקח לי הרבה יותר זמן לכתוב אותו והושקעה בו הרבה יותר מחשבה יקבל אפילו רבע (100) מהתגובות של אותה הטרולית.

Troll face - סמל הטרולינג הבינלאומי (למי מכם שלא מכיר) בדרך כלל מלווה בכיתוב PROBLEM? או לחליפין U MAD? (אתה כועס?)