מה קורה ביז'ואים וביז'ותיהם?
הכל טוב?
מזמן לא כתבתי בבלוג ואף דיי זנחתי אותו אך המציאות מובילה אותי לכתוב שוב.
מי שיצא לקרוא מעט מהגיגי יודע כי אני תומך נלהב של שרות המדינה בצה"ל ויודע שאני מטיף לכל נער ונערה על הזכות לשרת,
ועל המשמעת להיות חייל כמו שכתבתי בפוסט הזה שאף הגיע בזמנו למומלצים.
היום, אני מתבייש במדים אותם אני לובש ב12 השנים האחרונות.
כבר השלמתי עם הזלזול וצרות העין שניכרת מאזרחי המדינה אותה אני משרת ואף קיבלתי את
זה כעובדה מוגמרת בעזרת הומר שחור למכביר.
אך כאשר הזלזול מגיע מהדרגים הבכירים בתוך צה"ל זה כבר ביזיון איתו אני לא מוכן להשלים בשום אופן.
רק לפני זמן קצר קבלנו את הגזרה שחיילים לא יוכלו ליסוע יותר ברקבת (הטעות מכוונת) ביום ראשון בבוקר
כדי לפצות על כשלים מהותיים במערך הרכבות.
סבבה, ניגבנו את הרוק מהפרצוף והמשכנו הלאה, זה לא מה שיכה מכת מוות במוטיבציה לשרות בצבא חצי העם.
אז מכרו אותנו תמורת נזיד עדשים. לא הפעם הראשונה וכפי שגילינו היום גם לא האחרונה.
*רק נקודה לחשבה, מעניין איזו צעקה הייתה קמה אם ציבור אחר היה היעד של גזירה כזו?
מה אם היו אומרים שלערבים או חרדים אסור ליסוע ברכבת בשעות מסויימות? או אולי נכים? כי כסא גלגלים תופס מקום?
או אולי קשישים עם מטפל צמוד כי זה 2 אנשים במקום אחד? סתם, הרהורים.
אז הנה, קמנו היום לקול תרועה של YNET המבשר כי החל מחודש יולי חיילים יהיו זכאים אך ורק לנסיעות לבסיס וחזרה לפי הקצעות.
כאמור, אך לפני רגע מחינו את הרוק מהפרצוף והנה באה לה סטירה מצלצלת.
ואני שואל, מה יקרה עם לחייל יש נסיעות עודפות מתוקף תפקידו? או שהוא קיבל אפטר צ'ופר? שוב נראה תורים של שעות
במשרד התשלומים כמו ב1999? אלו הם פני ההתייעלות?
אתם יודעים מה? גם זה בסדר (למרות שזה לא).
מה שבאמת מקומם היה הציטוט בYNET שמובא כאן כלשונו:
" "עם כל הכבוד,
הצבא לא צריך לממן נסיעה של חיילת עורפית שגרה בחולון ורוצה לבקר את סבתה
בחיפה", הסביר ל-ynet גורם צבאי שאמון על הנושא" "
אז כן, מר גורם צבאי שמתחבא מאחורי אנונימיות. התשובה היא שהצבא כן צריך לממן!
למה? כובע! אבל אם יש לך יכולות שכליות של חיידק, אני אסביר לך למה.
כי צה"ל משלם לחיילי חובה 350 - 700 שקלים בחודש ואוסר עלייהם לעבוד כי הם חיילים גם כשהם בבית.
אז אתה לא יכול לדרוש מהם לשלם בעצמם על נסיעותיהם שלא בתפקיד.
אתם יודעים מה? אני בקבע, אני יכול להרשות לעצמי חופשי חודשי כי זה לא שני שליש מהמשכורת שלי.
אבל חייל בשרות חובה לא יכול להרשות את זה לעצמו בגלל שהוא גורם צבאי זוטר שמקבל 350 שקלים בחודש.
מבחינתי, כיוון שסגן הרמטכ"ל האלוף יאיר נווה אחראי על העבודה הזו, הוא גם האחראי על האמירה המזלזלת והעלובה הזו כל עוד לא
יחשף המקור האמיתי שמתחבא כמו אחרון מוגי הלב מאחורי הכינוי "גורם צבאי".
על אמירה כלכך מזלזלת שפוגעת בכבודו של חייל מישהו צריך לשלם, לשלם ביוקר.
אנשים התפטרו או הועברו בבושת פנים מתפקידים בכירים יותר על אמירות פחות גרועות.
הורי החיילים צריכים לדרוש שהגורם הזה יועבר מתפקידו כבר מחר בבוקר על אמירה כזו בהתבסס על המשפט של בן גוריון
"תדע כל אם עברייה שמסרה את גורל בניה לידי המפקדים הראויים לכך".
מפקד שמביע זלזול כלכך בלתי נתפס בחייליו אינו ראוי להיות מפקד. חד וחלק.
ואכן, בנתיים הורי לוחצים עליי להשתחרר ולא לשרת יותר את המדינה הזו.
מה גם שלמצב הזה על פניו יכולות להיות גם השלכות חוקיות.
חופש התנועה זו זכות יסוד. כאמור:
חופש התנועה היא נגזרת של הזכות לחירות, הקובעת שזכותו של כל אדם לנוע ממקום למקום בחופשיות, מבלי חשש שיבולע לו או יאונה לו כל רע, או שמישהו ינסה לעצור בעדו או לגבות ממנו תשלום על עצם איפשור התנועה. בין בתחומי מדינתו, ובין בתחומיהן של מדינות אחרות.
המצב שיווצר כתוצאה מהמהלך הינו בעקיפין שלילת זכות זו כהלכה למעשה.
אם מחד אין בידיי החייל את הכסף ליסוע לבקר את סבתו ומאידך הצבא אינו מאפשר לו לעבוד כדי להשיג את הכסף הדרוש,
כאמור הצבא שולל הלכה למעשה זכות יסוד מחייליו שגם ככה אינם עתירי זכויות, כידוע במחוזותינו.
שלא לדבר על האילוץ ליסוע בטרמפים בניגוד לנהלים וכל הסיכונים הנובעים מכך שאותם אני מקווה שאני לא צריך להסביר.
מה שאני חושש ממנו אף יותר שזהו מהלך שנועד אך ורק לצרכים פוליטיים כדי להפעיל לחץ על מנת למזער קיצוצים.
אכן, הקיצוצים באמת לא במקום אבל מהלך כזה הוא לא במקום אף יותר.
אני באמת מקווה שזה לא המצב באמת, אחרת צה"ל פשט רגל ערכית באופן סופי ומוחלט.
לסיכום, כל עוד אותו גורם צבאי לא מועבר מתפקידו ונבעט מצה"ל בבושת פנים, אני מתבייש וכנראה אתבייש עוד זמן רב במדים אותם אני לובש
ומאידך לא אנסה לשכנע אף אדם בצורך ובזכות להתגייס לצבא שכך נראים מפקדיו.
כרגע, מבחינתי האלוף נווה הוא ולא אחר אחראי לאמירה הפוגענית והשערוריתית הזו וטוב יעשו לו יתלה את הגורם הצבאי הזה בכיכר העיר
בראש חוצות. (אני רק מלא תקווה שלא הוא עצמו המקור לאמירה הזו).
כמו כן, כולי תקווה שהגזירה הזו תבוטל ולו רק לחיילי החובה.
הרי אנשי צבא לא יכולים למחות, להתקומם ואף להעביר ביקורת נוקבת וכפי הנראה מעטים מאוד קמים כדי לזעוק בשמם.
אני מתחנן בפני הורי המשרתים, בעיקר בחובה, קומו, צעו לרחובות, אל תתנו יד למהלך הבזיוני הזה.
כאמור, זהו יום עצוב מאוד מבחינתי, היום בו אחרי 12 שנים, לראשונה אני מתבייש במדים אותם אני לובש.
עריכה: והנה הגופה עוד לא התקררה והח"כים מבקשים עוד היום להעלות שוב את שכרם.
אין גבול לחוצפה.
גם אני מתבייש. (בן גוריון)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הגרוזיני מהמכולת