פעם, לפני שנתיים,
באיזה לילה עם מצב רוח ספונטני, שלחת הודעה קצרה,וכמה דקות אחרי,
כבר הייתי לבושה מתחת לבית שלי, מחייכת אלייך לשלום.
נסענו בסיבובים מסביב לעיר וצחקנו שעות.
עצרת את האוטו מול הים, פרשת שמיכה ו2 בקבוקי בירה, וחיבקת אותי.
פחדתי שאתה רוצה יותר.
אמרתי לעצמי שאולי כדאי להמעיט בפגישות הליליות שלנו.
היום, אחרי שנתיים,
באיזה לילה עם מצב רוח ספונטני, אני מתלבשת, וכמה דקות אחרי,
עומדת מעל הקבר שלך, מחייכת אלייך בדמעות לשלום.
ומתחרטת שפעם, לפני שנתיים,
מנעתי ממני זיכרונות ממך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
