כתבתי אותו עוד פעם- קראו הפעם עם תיקונים...
פרק ראשון של הסיפור
זה היה היום הראשון של הלימודים, השעה הייתה רק שש בבוקר אבל אני הייתי כבר ערה ממזמן. בקושי הצלחתי להירדם בלילה רק לפני שבוע עברנו דירה לארה"ב. "התחלה חדשה היא תמיד קשה" אמרה לי אמא, אם התחלה חדשה היא קשה אז בשביל מה צריך אותה? למה לא יכולנו להישאר בארץ? למה היינו חייבים לעבור דירה? רחוק כול-כך מכול מה שהיה לנו בארץ, אני לא מאמינה שלא אראה את החברות שלי ארבע שנים (או לפחות ככה אמא אמרה "ארבע שנים ואז נחזור לארץ..."). כול המחשבות האלה עברו בראשי עד שלא שמתי לב שהשעה הייתה כבר שבע ורבע והייתי חייבת להיתארגן. לבית הספר הזה לא הייתה תלבושת אז ממש לא ידעתי מה ללבוש, בסוף שמתי סקיני וחולצה בצבע סגול בהיר עם אולסטר תואמות (באותו צבע) והלכתי למטבח אמא שלי כבר הייתה מוכנה, היא הציאה לקחת אותי לבית הספר, בהתחלה סירבתי אבל בסוף נכנעתי ונתתי לה לקחת אותי "אל תדאגי" אמא אמרה לי, "היו לך הרבה חברות וכולם יאהבו אותך בדיוק כמו שהיה בארץ". הגענו לבית הספר ויצאתי מהמכונית של אימי לכיוון בית הספר, הוא היה גדול נכנסתי לתוכו, הייתה לי מפה של בית הספר בתיק אבל לא רציתי להשתמש בה שיהיה עוד יותר ברור שאני ילדה חדשה ראיתי שלט "לכיתית ח'" פניתי בו בית הספר היה ענק וכולו על קומה אחת חיפשתי את ח'2 הכיתה שלי, שמצאתי אותה עזרתי אומץ ונכנסתי לתוכה. רוב הילדים היו עסוקים בשלהם, למורות שהיו כמה ילדים שנעצו בי עיינים. הרבה מהילדים עמדו סביב ילדה אחת כנראה יש פה מלכת כיתה חשבתי זזתי קצת כדי שאני יוכל לראות אותה היא לבשה גופיה בצבע ורוד בהיר, חצאית ג'ינס ונעלי בובה. לידה עמדו עוד שתי בנות שניהלו את השיחה, כנראה החברות שלה. המורה נכנסה לכיתה ואמרה לכולם לשבת . כולם היתישבו אני לא ידעתי איפה לשבת המורה אמרה לי לשבת בין אמנדה לעוד ילדה כי רק שמה היה מקום פנוי לפני שהיתישבתי היא הציגה אותי "תלמידים יש לנו ילדה חדשה בכיתה תכירו זאת זואי" ואמרה לי לשבת בין אמנדה לאלי והראתה לי מי הן אלה היו הילדות שדיברו מקודם. היתישבתי מהר במקום, ניסיתי לחמוק מכול המבטים הנעוצים בי. הילדה נתנה לי פתק ואמרה לי להעביר אותו לזאתי שיושבת לידי, הצלצול קטע את מחשבותי יצא שמרוב מחשבות לא הקבתי בכלל לשיעור למרות שניראה לי שגם אף אחד אחר לא הקשיב. זה לא כיאילו לא הבנתי על מה דיברו בשיעור ידעתי אנגלית טוב מהבית, הורי גרו כאן לפני שעלו לארץ זאת כנראה ההיתרגשות וזה שבחנתי את כול הילדים הזרים לי שבגלל זה לא הקשבתי בשיעור. עכשיו יש הפסקה הלוואי והיה לי עם מי להיות כולם נראחים פה כיאילו יש להם לפחות חבר אחד טוב ואני את כול החברים שלי השארתי בבית בישראל.
חובהה לקרוא ולהגיב!!!!!!!
חחח.... סתם צוחקים אבל גיבו לייייייייי