מה אני אגיד לכם?

שונאת ארוחות משפחתיות! שונאת! כולם תמיד כאלה מלוקקים!

"אוי סטפני! הבשר נפלא!"

"אוי דגנית! האורז...*נשיקה*(יעני הזאת של תלמה><)"

"וואי החלה פשוט מדהימה!"

וחרא כאלה! 

פשוט.. די! תפסיקו להיות כאלה צבועים!!! משו לא טעים, אל תגיבו עליו בכלל! משו טעים! יופי אבל לא כל העולם צריך לדעת על בלוטות הטעם שלכם!

ולא מספיק אלא שגם באתי עם שמלה, ואז בדקה שהגעתי התחשק לי להחליף אותה. למה? אין סיבה.

ולמה להתגנדר סתם? כולה ארוחה(ארוחת חג, עלק!) משפחתית!!

הדבר היחיד שאכלתי במשך השעתיים שלוש האלה זה כמה חתיכות תפוחים ירוקים(בלי דבש. שונאת דבש!), חלה(שאני חייבת לציין הייתה מצויינת) פולקע ואורז.

ולקינוח מאפין דבש וריבוע קוקוס(שוקולד לבן וחלב עם קוקוס בשכבות*-*)

וככה, בסיכום תמציתי ביותר עבר החג הנורא הזה, ונסיים בציטוט של גדי(נוימן):

"יש אסונות בעולם. צונאמי, הרי געש שטפונות... אה. ויש עוד אחד. ארוחה משפחתית! זה אולי הגרוע מכולם! כי אחרי כל האחרים אתה לפחות מת אבל אחרי ארוחה משפחתית אתה צריך לסבול עוד ארוחה משפחתית. "

כמה שאני מסכימה עם המשפט הזה!