מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי טיפוס רומנטי.
תמיד הייתי חולמת על הגבר המושלם: שזוף, עם עיניים ירוקות או כהות, אף ישר, ידיים מחוספסות וחמימות, וחיוך ממיס.
עם חוש הומור, רצוי בריטי(*-*), שיאהב אותי כמו שאני, בלי מסכות, עם קול מלטף ואופי מדהים.
וכמצאתי אותו, הוא לא היה הנכון.
הוא היה חרא!
התייחס אלי כמו אל גוש זבל, למרות שהוא ידע. כל כך אהבתי ושנאתי אותו בו בזמן. ואחרי שעברתי לגימנסיה, הרגשתי שחלק ממני נקרע.
עזבתי את הרמב'ם, ואת דנה. ולא הכרתי אף אחד, ולא מספיק אלא שכל התלמידים מכיתה ג' היו שם, עשו קאמבק.
ואז מצאתי אותו.
ראיתי את הסרט הראשון, וראיתי את העיניים שלו. מהפנטות! כהות ועמוקות, שטבעתי בתוכן.
וכל פעם שהוא דיבר פשוט בהיתי בו בחולמניות.
ופשוט התאהבתי בו. וראיתי את כל הסרטים שמצאתי שלו. והתחלתי לפתח אישיות שונה. מילדה אפרורית שרואה רק קומדיה, הפכתי לילדה חייכנית יותר שפשוט מכורה לסרטי אימה ואימה קומית.
ויש כאלה שיגידו שזה חולני שאני צוחקת ב'מסור', אבל כל עוד אני מדמיינת אותו שם לידי, הכל טוב.
הוא גורם לי להרגיש חיה יותר.
שהעליבו אותי, הזונות האלה, דמיינתי אותו לידי וצרחתי עליהם. ואז שהיא הרביצה לי, הפכתי ליהות הוא והרבצתי חזרה.
ואז קוקי נכנסה לחיים שלי.
והפכנו להיות חברות ממש ממש ממש טובות!!! סוגדות לאותם אנשים.
והיא אפילו הורידה פוסטר בשבילי! והחור בקיר בוכהXD..
אבל בעצם, הוא האהבה הראשונה הרצינית שלי...
ולמרות שיש לי חלומות שבורים, אני עדין מאמינה.
אני כל כך...
כל כך
אוהבת,
אותך...
ג'וני שלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Bitch, Interrupted
"..
ושלא יהיו לכם מחשבות..
)