לא לכל סיפור צריכה להיות משמעות אדירה שמשפיעה על החיים שלנו
כנראה
ולא כל דמות נועדה שנבין אותה לחלוטין
לא כל אדם נועד שאכיר אותו, כנראה
ויהיו גם דמויות שילכו וישארו עלומות, מסקרנות ורחוקות
ויש אנשים, אלפי אנשים, שעוברים ונכנסים ויוצאים והולכים ובאים ומתחלפים ומחייכים ובוכים וצוחקים איתי
שיבינו ושלא יבינו
שיהיו שם לזמן מועט ולזמן רב ולנצח ואף פעם לא
ויהיו כאלה שעם כל המאמצים לא יצליחו אפילו לא להתקרב
חיוכים מהעבר מעצבים את החיוך שלי היום
וגם החיוכים והדמעות של האנשים שלידי
שעוברים איתי את המסע
ואנשים שמעצבים לי את המסע מבלי לעבור אותו איתי
אנשים שמעבירים אותי את המסע
ואנשים שיהיו שם בצד
אנשים שלעולם לא אכיר, שלנצח יישארו עלומים, זרים
אנשים שהיו בלב שלי וכבר אינם
חיוכים מהעבר וחיבוקים מהעבר
גורמים לי להעלות חיוך עכשיו, שזה ממש נחמד
ובסך הכל אני כמעט לא מתחרטת על כלום
אני יודעת שכדי להכניס אנשים חדשים ללב, אנשים קודמים צריכים לצאת ממנו,
לאט ובצורה נכונה
או בבת אחת בצורה כואבת
וזה טבעי ונכון ובסדר
אבל אני מתגעגעת קצת...
Nothing you can say can stop me going home
אז טירונות נגמרה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
