http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3855114,00.html

הייתי המומה כששמעתי את זה, לא האמנתי שזה קרה דווקא לו.

ולחשוב שרק שבוע שעבר ראיתי אותו, ותכננו לנסוע לצפון, אני, ג'וס, הוא והחברה שלו...

אני זוכרת, כשהייתי בת 15, הוא עשה לי גלח, חיבר את המכונת גילוח לשקע של השכנים וכולו מחייך ומגלח..

וכשהסתובבנו ביחד קבוע כמה חודשים הוא היה מתחיל איתי תמיד והיה קורא לי "יופה", וזה תמיד עיצבן אותי, ותמיד כשהוא היה מביא לי נשיקה חטופה בפה הייתי צועקת עליו והוא היה מחייך ושואל "אבל מה עשיתי?"...

תמיד כשמישהו היה עצוב או מבואס, הוא היה מתחיל לעשות צחוקים ולכולם היה עולה חיוך על הפנים..

ואני גם זוכרת את הנסיעה שלנו לת"א חחחחחחח, זה הבן- אדם היחיד בעולם שיגרום לך לצחוק ולהקיא מרוב שתייה בו- זמנית.

לא היה ולא יהיה עוד מטורף כמוהו.

ועצם העובדה שאני כ"כ קרובה לחברה שלו, שהייתה איתו בתאונה, זה כאילו אני חווה את אותה החוויה שהיא, וזה מעצים את הכאב עוד יותר.

אנדריי קצין ז"ל, היית בן- אדם כל כך טוב ומיוחד, לא יהיה עוד מטורף כמוך!

נאהב ונזכור לנצח.