נוגע בלב

תמימות זה בדבר שלקחת,

אותי רמסת, השפלת, רצחת!

בי שיחקת וגם התכוונת!

וזה כבר חלק ממני, חלק מחיי!

מזה מנסה לברוח ולא מצליחה,

כל כך עצובה ולפעמים בודדה,

בכאבי הפנימי אני שקועה.

וזה כואב יותר משחושבים,

יותר משנראה על הפנים,

עכשיו יותר מחושבת,

נבונה אך מפוחדת.

ואני מאמינה! כן אני מאמינה,

שהכל זה לטובה, וסתם זה לא קרה!

אך עדיין מלאה אני בשאלות,

בשאלה הכי חשובה- איך לחיות?

איך אפשר לחיות אחרי שנרצחת?

מרגישה כל כך פגיעה וממוטטת,

ומנסה להתגונן,

מתכסה בשכבה קשיחה, מגוננת,

אך תמיד יש כאב שמסתנן.

הרבה אומרים לי שאני לא רגילה,

שיש לי מבט בעיניים, מבט עצוב נורא.

ולמרות שיש לי חיוך על הפנים,

שקועה בדברים מסתוריים,

ושוב משקרת עם צחוק פעמונים.

איפה היא? אותה ילדה?

זאת התמימה? לאן היא נעלמה?

התום נעלם ביחד איתה,

היא הלכה ושם השאירה

חור שחור עצוב ורע.

היי!

אני בת 17 וחצי כרגע והספור שלי התחיל לפני כשנה..

הכרתי מישהו באחד מאתרי ההיכרויות באינטרנט ודיברתי איתו באתר.. הוא ראה תמונות שלי ואני ראיתי תמונות שלו והחלפנו מספרי טלפון והחלטנו להיפגש..

קבענו להיפגש ב4 בצהריים ליד בי"ס שהיו בו תלמידים באותה שעה.

הגעתי למקום.. וראיתי שהוא לא הגיע התקשרתי אליו והוא ביקש ממני להתקדם לתוך יער שהיה ליד בי"ס בתירוץ: "כדי שלא ייראו אותנו יותר מידי".. קיבלתי את זה והתקדמתי אליו.. כשהוא ראה אותי הוא התקדם לעברי נתן לי חיבוק ונשיקה בפה.. ומפה זה יצא משליטתי.. הוא דחק אותי ליד בניין נטוש לקיר ועשה את מעשיו.. הוא אנס אותי ועד היום מאוד קשה לי לחיות עם הספור הזה!

החלטתי שאני רוצה לעזור ולעודד בנים ובנות שקרו להם מקרים דומים ולנסות למנוע כמה שאני יכולה את המקרים האלה.. אני אשמח אם תשתפו פעולה ותעזרו לי!

אוהבת מכל הלב

תמי.