הוא נראה כזה קטן וצנום, עיניו הכחולות יגרמו לכם לטבוע בתוכם ברגע. הניחוש הראשון שלי היה 11, אולי אולי 12. לעולם לא הייתי מנחשת שהוא בן 16. משהו כאן לא בסדר.
.
כשהייתי רק עובר קטן, אי שם לפני עשרים ומשהו שנה, עוד לא היו את הבדיקות המתאימות. עם אחותי הקטנה, משהו מוזר התגלה בבדיקה: 25% סיכון. אם גם לאבא שלי יש את הגן הזה, אז יש 50% סיכוי שהיא תיוולד כזו. ומה אז? הפלה? מי חושב על הפלה בגיל 42?
גם לי יש את זה, את הגן הזה. אבל כולנו כאלה: פצצות מתקתקות, ממתינות לשעת כושר: לאחד יש סיכוי לחלות בסרטן, לאחר יש נטייה ללחץ דם גבוה, ולשלישי בכלל יש סיכוי לפתח מחלה חשוכת מרפא.
.
כמו סי.אף, סיסטיק פיברוזיס (Cystic Fibrosis) אני נושאת את הגן הזה, ששלוב יד-ביד עם כל גן אחר המרכיב את התאים בגוף שלי. ולמרות כל ההכחשות, למרות שאני בכלל לא חולמת על ילדים, אפילו לא קצת. אני מפחדת לחשוב שאולי. שעוד לפני שהוא נולד, יש סיכוי שגורלו ייחרץ.
.
והרי מי אני שאביא לעולם ילד שלעולם ייראה קטן מדי לגילו, יצטרך טיפולים יומיומיים כדי לנשום, ישתעל מדי לילה מבלי שאוכל לעזור לו וימות לכל היותר בגיל 35?
.
לעזאזל, אסור לראות אמריקן איידול. ילד יפה גרם לי לבכות.