החיים כשאין חיים

החופש התחיל. זאת חתיכת הקלה.

הרגשתי שאם אני אשאר עוד יום אחד בבי"ס, עם הילדים האלה, מישו עלול לחטוף ממני מכות.

בכל מקרה- טוב שיש חופש ואפשר לשכוח מכולם.

בינתיים, ביום שלישי הלכתי עם אחותי וחברה לראות ביג לבובסקי באוזן השלישית, היה אדיר!

אני כל- כך אוהבת את הסרט הזה, ובלי קשר, היה פשוט כיף.

חוץ מזה עוד לא עשיתי משהו מיוחד, אבל לא נורא, אני שונאת כשדברים מאולצים.

ראיתי אתמול טראנסאמריקה, ממש נהניתי. אחד הסרטים הטובים שראיתי בזמן האחרון.

חוץ מזה, הגעתי למסקנה שאני אוהבת קנדים. הם כל- כך שולטים.

(אבל רק קנדים דוברי אנגלית. הצרפתים הם..נו.. צרפתים כאלה)

אני לא רוצה להיות בקנדה, כי זה נשמע ממש מקום משעמם. אבל אני רוצה איזה קנדי חתיך.

מה שמזכיר לי שאני רבע קנדית!@#@%T , יוהו. תודה סבתא!

טוב, אינאף עם זיוני שכל על קנדים. (הגעתי לשיאים חדשים).

חופש נעים לכולם!