נכנסתי לצבא ואני מרגישה באשליה
אני אתחיל ממהתחלה לפני שנכנסתי אמרתי שאני אתחיל את הצבא והחיים יתחילו מחדש
זאת אומרת שאני אשאיר את החברות שלי מאחור ואכניס חיים חדשים בעזרת אנשים חדשים
אך זה לא עבד....כן השארתי מאחור ובכוונה שאני אומרת שרופפתי את הקשר עם חברה עד כדי
כך שרבתי איתה ולא התחננתי שתחזור כי נמאס לי מהיחס שהיא רבה איתי על כל דבר.......
החברה הטובה השניה שלי אמרה לי שהיא אני הורסת חברויות ואמרתי לה שיש דברים שאני מעדיפה
לא להסביר לה....כמו איך שאני שונאת את ההתנהגות המזרחית (וזה הפך אותי לגזענית)אבל זה מעצבן
ולא נעים והורס את כל הכיף איך שההתנהגות הזאת לפעמים מזלזלת ובוכה ומדברת על עצמה כל הזמן
ביתר הגזמה בלי לקרוא את השלט סטופ....... אנחנו כבר אמורים להיות בישראל בעידן שהעדות מתערבבות
ולא מוגזמות זה כיף המזרחים אבל לפעמים זה כבר הופך למלוכלך.
החברה השניה אני כועסת עליה כי סבבה יש לה חבר אין לי בעיה שתבלה איתו יותר זמן רק שתנסה להתארגן
על מתישהו מפגש או פשוט להתקשר מתישהו......במקום זאת יצא לי להתקשר 4 פעמים בשבוע והשיחות היו
דלות היא אמרה שהיא הולכת למסיבת רחוב בירושלים ואין לה מקום באוטו בשבילי.....ואולי כן יהיה ..היא לא
התקשרה להגיד כלום...אמרתי לה שתבוא איתי מתישהו שבוע הבא נגיד לאיזשהו מרכז אז הצעתי לה לנסוע לראות
סרט או ללכת לבר לים או משהו...ופשוט היא אמרה שחבל לה לבזבז יום עבודה שבו היא יכולה להרוויח כסף
ושהיא קורעת את התחת בעבודה ואז עושה את שביל ישראל עם חבר שלה..... עכשיו אני שואלת את עצמי....
מה הילדה לפני צבא היא יודעת שאני בזמן צבא ואם אני רוצה אני אפנה לי זמן והיא שיש ימים שלמים שהיא לפני צבא
שהיא לא עושה כלום ואם לא מתאים לחבר שלה שהיא תעשה משמרת ערב היא תהפוך עולם ומשמרות כדי להיות
עם חבר שלה באותו ערב....כי עשתה את זה שבוע שעבר........ונמאס לי...באותו רגע שהיא אמרה שהיא מעדיפה לעבוד
מאשר לבלות איתי איזה ערב.
צבא-למעשה כמו שידיד שלי אומר אני לא עוברת צבא אני עוברת בדיחה
ההתחלה הייתה שהייתי בבסיס ניצנים ושם הייתה מכת קרציות ופשוט היינו בשבוע וחצי מתוך שלושה שבועות......
כן זה היה מצחיק וכן זה היה מציק כי רציתי חוויה של טירונות....וטיפה קושי פיזי ולא היה לנו..ושום דבר לא גיבש
והכל היה חרטא אבל מה שכן מצאתי חברות באמת מקסימות שם והלוואי ואני איפגש איתן יותר אני יודעת שעם אחת
מהם כן לפחות פעם בחודש והיה לי איתה מלא צחוקים ואני באמת באמת אהבתי אותה
היו שלושה ימים נחמדים שהעברתי בפקמ'ז עד שמצאתו לי תפקיד... שזה תפקיד מטורף עם תנאים לא נורמליים
למשל אתמולל בלילה פרסנו מזרונים בחדר דיונים על השולחן הדיונים וראינו סרטים בפלזמה ענקית ועשינו מיקסר בסאונד
ובאמת היה כיף.חוץ מהבחורה שהייתי איתה היא הייתה שקטה אשכנזיה לא עושה הרבה בלגן
אני חושבת שאני הולכת לבלות במשרד הזה ואז לצאת לקצונה..
כי עדיין אין לי חוויה צבאית ולא באמת הכי כיף להיות פקידה בין כמה בנות...למרות שהבנות חמודות....
יש שתי בנות שאיתי נכנסו חדשות שאחת מהן אני באמת לא אוהבת כי כל הזמן צוחקת עלי עושה לחברה שלה פרצוף
מצחקקות ומסתכלות עלי וזה מעליב....ואין לי מה לעשות עם זה כי ממש לא בא לי לריב איתה אז כל מה שאני עושה זה
נותנת מבט שותקת או לפעמים לא משיבה לשאלות שלהן....אני זוכרת שגם שהייתי קטנה היו עושים לי את זה......משהו
בבצפר בחטיבה אבל מאז כלום....כאילו היא לא התבגרה.... גם כשלי היתה אפשרות לצחוק על מישהי לא עשיתי את זה
עזרתי לה ולא הייתי כזאת...... כולה לא הבנתי בהתחלה דברים ולא הפנמתי את מה שאומרים לי או לא שמעתי כי הייתי
טיפה לחוצה והלם צבאי אבל הם הפכו אותי לבדיחה שאני מטומטמת וזה מעצבן.
נסיעה באוטבוסים:בהתחלה התבכיינתי אבל עכשיו אני נהנת לנסוע לקרוא עיתון לקרוא ספרים לפגוש חברים שהתגייסו או
אנשים שאני מכירה ולנסוע ולדבר איתם לשאול איך עובר הזמן התוכנית להתגייס לעתיד...
או סתם מבטים של חיילים יפים שעולים איתי לאוטבוס בידיעה שאנחנו מאותו אזור.....
אבל אני יודעת שבשלב כולשהו זה ימאס לי ואני ארצה טיפה להתפחתח ושיירשם לי בריזומה משהו מרשים.
בתכלס כל היום מה שעושים בצבא יושבות הפקידות עונות לטלפונים עושות את העבודה המשרדית מעבירות צחוקים
עם הנהגי בוס שהם חמודים ואחד מהם כבר תפס את אחד הבנות שזה ממש חמוד לראות אותם כל היום מתלהבים כל
היום אחד מהשני..השבוע חגגנו לבובה בצורה כלב שקוראים לה חי וזה היה ממש מצחיק כי הבנות הביאו במבות,
עוגת ביסקוויטים ,בלונים,ומצלמה ושרו לו יומלדת.והיה ממש מגניב.
יוצא לי ללמוד לפסיכומטרי מדי פעם מילים ואני רוצה גם להשלים ל-5 יחידות את האנגלית..
אז אני מקווה שאני אצליח להוציא ציון גבוהה..זאת הזדמנות חד פעמית.
היום הסתובבתי בפוקס והתחיל איתי מוכר בצורה שעוד לא חוויתי פשוט הוציא את המשפטים מהספר:
המדים יושבים עליך בול! מאיפה את?,איך יכול להיות שלא ראיתי אותך או זוכר אותך פשוט הפנים שלך כל כך חמודות.
וכל זאת אחרי שהבהרתי לו שאני לא קונה הוא פשוט פיתח איתי שיחה בצורה כזאת שהסמקתי כבר מתוך מבוכה.
ואז בצורה שאף פעם לא חשבתי על עצמי כבחורה מושכת ספרתי את הפעמים שהתחילו איתי החודש ומה שעשיתי עם זה
גיליתי משהו אחר בכלל......התחילו איתי 5 וכל זאת בעוד שלא הלכתי למסיבות החודש ותהיתי למה אני לא עושה עם זה כלום
למה אני לא ממשיכה ? מה עוצר בעדי?הרי אני כן רוצה ואני מרגישה לפעמים לבד ורוצה שיהיה לי בחור לחזור אליו
לצאת טיפה יותר. למה אני תקועה מאחור.ולמה עד עכשיו יצאתי עם בחורים שלא היה לי אכפת מהם והבחורים שכן היה לי אכפת
פשוט לא יצא לי להיות איתם בקשר.למה אני כזאת מתוסבכת.
משהו טוב שהיה בשבועיים האחרונים הוא שאני נוהגת וזה נותן לי הרגשה מדהימה
חוויה:נהגתי ללא אורות ועם מוזיקה רועשת ומולו עמד שוטר ואומר לי נהגת למה האוורות שלך כבויים הדליקי אותם
ואני בשאננות מחכה שהוא יעבור ואז מנמיכה את המוזיקה והשוטר אומר לי להדליק ברוב טיפשותי והלחץ נסעתי והוא עצר בעדי וכמעט הייתה תאונה הדלקתי אורות ואחר כך כל הדרך צחקתי על זה שהחנתי את האוטו השארתי את המפתח בפנים
אבא פרץ בבדיחה את רוצה להשאיר גם סנדביץ לנהג?
הנהיגה עם ההורים כן מצחיקה עם אמא לפעמים מעצבנת אבל אבא סבבה בעל הרבה סבלנות ואני מעריכה אותו על זה.
כסף-אני בצבא וכן אני יוצאת.. ואני לא יודעת כל כך מה לעשות עם זה יש לי זמן.. אבל השאלה עם לעבוד או לא כי מצד אחד אומרים לי זאת התקופה של הצבא את צריכה להנות אבל מצד שני אני חוזרת כל יום הבית ויש לי שני ימים חופש בשבוע שזה אמצע השבוע מתישהו ויום שישי ושבת כמובן
טוב חפרתי מספיק אני מקווה שדברים יתחילו להשתנות.....אולי בי שאני אמצא בני אדם שיהיו לצדי וטיפה יראו אמינות
שאני אוכל לחדש חברויות שיוכלו לעזור לי להקשיב שאני אדע טיפה על החיים שלהם ושאני אתפתח ואדע ללמוד לגדול
וכמו שראיתי בעבר אם אני רוצה אני יכולה....ואני מאמינה בעצמי אז אני יודעת שהכל ישתנה ופה אני חותמת את המילים הללו
הסוף=] כי תמיד צריך לחייך בסוף
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
