אני לא יודעת למה אבל שום דבר בזמן האחרון לא מספיק לי אני באמת לא מבינה נמאס לי
זהו כאילו אני כבר מגיע למצב שאין לי למי להתקשר ... כאילו כל התיכון הרגשתי ממש בהיי
שהכל היה בסדר חוץ מהשנה האחרונה ,אני חושבת שרק עכשיו אני מבינה שהתחברתי אל האנשים
הלא נכונים . או שפשוט הם השתנו וגם אני וזה כל כך מעצבן כי עכשיו אני פשוט חוזרת הביתה
ואין לי למי.... כי תכלס ההורים שלי כבר זקנים ולא ממש עושה לי את זה לחזור אליהם ואל העצבים שלהם
ולטפל בשתי מקומות גם בבית וגם בלשכה וגם בשכל שלי..... כולה מה שרציתי זה שיהיה לי חוויה
צבאית מהנה וזה ממש לא זה כאילו אני באה למשרד והולכת.ממש הגעתי למקום הלא נכון הבנות חמודות
אבל לא הכי.. זה רק הותיקות ואין לי מה לעשות עם זה כל כך ,אין לי חיבור עם האנשים ואני מרגישה הכי שבוזה
בעולם.מצד אחד אני מתלהבת טיפה מהקטעים של הצבא אבל מצד שני אני לא נהנת מהאנשים דיברתי עם גיסי
הוא אומר לי דבר חשוב שלא להתלהב מהכסף השאלה מי האנשים שנמצאים איתך זה מה שחשוב.
הקטע שאם אני אלך עכשיו למשקית ת'ש ואגיד לה אני רוצה חדר היא לא תיתן לי משום שיש לי נסיעה 45 דקות גג
ואם אני אגיד לה שהמצב הנפשי שלי בדירדור היא תשלך אותי לק'בן והקב'ן יעיף אותי מהלשכה דבר שיפגע בתנאי שירות
שלי. בקיצור ממש רע לי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
