אני שמחה שהגיע השנה החדשה
לא כי אני נוצריה, פשוט לא חשבתי שאני יהיה נוכחת בה.
לפני שנה בדיוק, הייתי חולה חסרת חברים ובודדה באופן כללי.
אני מניחה שבאופן כללי יש אנשים שיש להם תקופות עמוסות שבהן יוצא להתרחק מחברים, אבל בהשוואה לכך שלפני זה היה לי תקופה כל כך טובה גרמה לי לחשוב על התאבדות באופן הכי ממשי שיש.
מעניין לראות שהחזקתי מעמד שנה.
באמת שאני מסתכלת עכשיו אחורה, וזה כל כך נוראי. עברתי תקופה כזאת קשה.
אני מרגישה כאילו משהו ממני מת שם בשלושה חודשים שהיו אחרי הסילבסטר הקודם.
3 חודשים של בכי יומיומי.
והנה, אמרתי לעצמי שיש רק עוד שנה. לשרוד רק עוד יום ועברה שנה.
ומה עכשיו עוד אחת מהתחלה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
