מילא, אני ייקח את האיפור שלי והבגדים בתוך הקיטבג שקבלתי מבית הספר, אבל איך אני ייקח את החתול שלי?
אולי לסבתא שלי? אבל אם הוא יברח, יש שם המון חתולים רעים. ואיפה נגור בנתיים..ואני לא יכולה לקחת את כל הדברים של הצבא איתי, איך אני יזדכה עליהם?
19 שנה באותו בית.הצלחתי לסבול את השעמום הזה במשך 19 שנה. עיר כפר.
בדיוק לפני כמה ימים אמרתי שאני מפחדת כל הזמן מהכל, כמו להשאר לבד בבית אפילו, כי אף אחד לא יכול להבטיח לי שלא יקרה אסון.
והנה, כמה שכונות ליידי יש אש. וכמו במלחמה, יש רולטה רוסית.
מה הסיכוי שהרוח לא תפנה אלינו? מה הסיכוי שקטיושה או קאסם או איך שתקראו לגוש פצצת מתכת הזאת תיפול דווקא על הבית שלי?
אז תודה.לא יודעת למי.אין לי את מי להאשים אפילו.את עצמי בטח שלא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
