הקדמה

'יומן מסע' זו מחברת רגילה, שבה אני אכתוב את הנסיעות שלי אל מחוץ לבית.

לפני הטיול השנתי - שנדחה בינתיים - ראיתי את הפוסט שלי על ירושלים [ע"ע], וראיתי שהוא לא מדויק ולוקה בחסר...

אז החלטתי לנהל יומן מסע, שבו אני אכתוב הכול תוך-כדי הטיול, ושאח"כ אני אוכל לפרסם אותם בבלוג.

טוב, חפרתי מספיק.

יו"ש!

קמתי בבוקר אחרי שינה מרעננת, לשם שינוי, לבשתי מכנס בד [איך אפשר ג'ינס בחום הזה?] וחולצת לינקין פארק, ארזתי את הדיסקמן, את 'ספר משפחתי' ואוכל והלכתי לי שמח וטוב לב ליום שדה זכרון יעקב, מטעם מש"צים.

אחרי שהגעתי ונפגשתי עם אילן ושחר, ושמעתי קצת מוזיקה בדיסקמן, חיכינו לאוטובוס ש - איך לא - איחר!

בסביבות 8:30 האוטובוס הגיע, עלינו עליו ונסענו לזכרון.

הנסיעה הייתה די משעשעת... מכיוון שהיינו מעט אז היו לי שני מושבים פרטיים, תודה לאל.

שמעתי עוד קצת מוזיקה, דיברתי עם זוהר על הביטלס וקראתי את 'ספר משפחתי' - זו הנסיעה הראשונה שבה התאפשר לי לקרוא בשקט.

אחרי זה שרתי עם שחר ואוריה גוליית, היה משעשע.

הגענו לזכרון, והתיישבנו באיזשהו גן עם נוף מדהים לכל מישור החוף, ושם גם אכלנו.

ידעתי שזה מוכר לי!

גיל, מורה לשל"ח בביצפר, אמר שזו למעשה הכנה ליו"ש של כיתות ח', שהייתי בו שנה שעברה.

אחרי זה הלכנו לבית לנגה, איזושהי אחוזה של נאדים עשירים, שהאישה מתה והבעל התאבד [או, כמה רומנטי].

יצאנו משם והלכנו לאיזשהו בית-כנסת [שהכריחו אותי להיכנס אליו. זונות.], ושמענו מפי יוסי הרצאה על המקום.

זה כיף, זה כיף, הכי כיף במק'דונלד'ס

יצאנו מבית-הכנסת והלכנו למדרחוב של זכרון, שם כולם [מלבדי, אנרכיסט קשוח ואפל שלא מוותר על העקרונות שלו] הסתערו על סניף מק'דונלד'ס...

שהיה סגור!

חה!

*אביב מלגלג על הקפיטליסטים המסריחים*

אחרי זה הלכנו לבריכת בנימין ולבית אהרונסון.

שרה אהרונסון היא הדמות ההיסטורית היחידה בהיסטוריה של המחתרות בארצנו שראויה לתואר 'גיבורה' - היא העדיפה למות ולא לגלות דבר לתורכים.

משם הלכנו לבית הקברות של המושבה, ופה התחלתי להתעצבן.

אני בכלל לא יהודי, ועדיין, כיבדתי את המקום הזה יותר מהם.

יצאנו משם, והלכנו למדשאה מלאה בחרא של כלבים ושם חפרו לנו המון.

אחרי זה עלינו על אוטובוס וחזרנו הביתה.

הנסיעה חזרה הייתה, כרגיל, החלק הכי כיפי בכל הטיול...

שמעתי עוד קצת מוזיקה...

ואז שני ודנה, שתי פריקיות מהשכבה שלי, החליטו לתפוס לעדי, פריקית אחרת, בחזה ובתחת.

הן התחילו לאנוס אחת את השניה.

דאמט, באיזושהי נקודה הן זרקו את עדי על הרצפה, לקחו את היד של אילן [שישב ליד עדי], ושמו אותה על החזה של עדי.

טירוף.

בסביבות מוצרט ראיתי את מעיין! ונופפנו לה מהחלון! והיא נופפה בחזרה! חה!

שיהיה שבוע גזעי למכביר,

מאביב.

הערת עריכה:

שיניתי, בפעם החמישית [או השישית, אם מחשיבים את העיצוב הורוד של אוריה] את עיצוב הבלוג.

תהנו.

מאביב.