נדר

על דעת עיני, שראו את השכול

ועמסו זעקות על לבי השחוֹחַ

על דעת רחמי, שהוֹרוּני למחול

עד באו ימים שאָיִמוּ מלסלוח

נדרתי הנדר: לזכור את הכל.

לזכור - 

ודבר לא לשכוח.

[נדר/אברהם שלונסקי]

הרהורים

עם כל כמה שאני לא אוהב את המדינה הזו,

או לפחות במתכונתה הנוכחית,

יום השואה גורם לי להרהר.

גרר...

אם האו"ם היה טיפה יותר חזק,

אז היו פה שתי מדינות, דאמט.

לעולם לא עוד שואה.

לעולם לא עוד שואה.

לעולם לא.

לעולם.

למדנו את השיעור.

לעולם.

לעולם לא.

לעולם לא עוד שואה.

מה קרה בגטו ורשה?

בינואר 1943, הגיעה לגטו ורשה, הגטו הגדול ביותר שהיה אי פעם, שמועה.

השמועה אמרה שעומדים לחסל את הגטו.

ב-19 בינואר, פתחו כ-60,000 יהודים,

מתוך 500,000 במקור,

במרד.

היה זה המרד הראשון והגדול ביותר.

היהודים שנשארו, ובראשם מרדכי אנילביץ', לא אכלו ימים.

עיקר נשקם היה בקבוקי מולוטוב.

הם לא ניסו לשחרר את הגטו. אף אחד לא טרח להעמיד פנים.

הם רצו למות בכבוד.

תוך מלחמה על חירותם.

ועל כך,

נתונה להם,

יותר מכל,

הערכתי.

והלוואי והייתי שם למות איתם.