אפורים.
ניסינו לשכנע את עצמנו, בכל הדרכים שבעולם, שהם רעים מבריאתם.
הרי זה מסביר הכל!
ניסינו כל-כך חזק, עד שהתחלנו להאמין בזה.
שהם נולדו ככה, שאין בידינו דבר לשנות.
האמת הגדולה, זו שהוסתרה מאיתנו ע"י עצמנו!
היא זו, שאומרת שהם אינם רעים מבריאתם,
הם אפורים.
הם לא טובים, אבל גם לא רעים.
ובכל זאת, שאלו, מה גורם לכל הרוע?
החברה, ענו.
החברה, היא זו שמשחיתה את העולם!
אבל, טענו כנגדם, יש פה פרדוקס.
הרי זה לא הגיוני;
אם אין רוע ביסודה של האנושות,
אז מאיפה הוא בכל זאת מגיע?
הרוע מגיע מבני-האדם עצמם.
הם אינם מחוללים את הרוע מתוך זדון,
אך העובדה היא שהוא קורה.
כי כשאנשים צריכים לבחור בין הקל לנכון, בין המהיר לצודק, הם תמיד יעדיפו את האפשרות הראשונה.
לפעמים אני שונא את יכולת הניסוח שלי.
יש לי כ"כ הרבה להעביר, אבל יכולת ניסוח איומה.
נסו לראות מעבר למילים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
