לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לפרצוף.

כינוי:  אביב.

בן: 34

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2005    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2005

הו, בוב.


דIn every life we have some trouble,

when you worry you make it double.

Don't worry.

Be happy.

 

(בוב מארלי, בסטלנות אופיינית, מרים אותי מהקרשים בזמנים הכי קשים.)

 

(וקרדיט לנדב.)

 

כלום.

הכלום, ע"י הכלום, למען הכלום, כלום, נאדה, אפס, שומדבר, זיט, בלאט!

 

רוסים.

אביב: "אילן, אתה רוסי. מה זה 'בלאט'?"

אילן: "מילת קישור."

 

ובקפיצת נושא חדה,

הכיתה שלי מתבררת ככיתה לא גרועה בכלל - גם אם ישנם כמה אנשים שבנסיבות אחרות לא הייתי מתחבר איתם, סה"כ הם אנשים טובים.

ורק שתי פקעצות!

 

ורוד.

זה צבע מדהים, סעמק, חבל שהפאגים (לא ההומואים, אלא הפאגים) והפקעצות השתלטו עליו. אני ממש אוהב אותו. גם כשהוא זוֹהֵר. צבע מד-אים.

 

אולי אני אצבע. לא יודע. אם יהיה לי כסף. כסף, דמאט.

 

אין לי.

אין לי גיטרה.

אין לי כסף.

אין לי חברה.

אין לי חברים ממש טובים באזור.

אין לי מאיות במבחנים.

אין לי סיכוי.

 

אבל גם אין לי הרבה שייסה בחיים.

 

(פוסט חסר-משמעות מעיקרו, סתם נוצר כדי לדחוק דברים לארכיון.)

 

א.ק.

 

ברקע: Down\Blink 182 (שאפל. לא בכוונה.)

 

ומחר - יומן מסע על היו"ש שהיה היום.

נכתב על ידי אביב. , 28/11/2005 17:34  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שגרה.


בכל יום אתה קם בבוקר, מצחצח שיניים, הולך לבצפר, חוזר, עושה שיעורים, משחק במחשב, רואה טלוויזיה, הולך לחברים, לתנועה, חוזר, מתקלח, הולך לישון. קם בבוקר, מצחצח שיניים, הולך לבצפר, חוזר, עושה שיעורים, משחק במחשב, רואה טלוויזיה, הולך לחברים, לתנועה, חוזר, מתקלח, הולך לישון. קם בבוקר, מצחצח שיניים, הולך לבצפר, חוזר, עושה שיעורים, משחק במחשב, רואה טלוויזיה, הולך לחברים, לתנועה, חוזר, מתקלח, הולך לישון.
ובכל יום יש לך את החלק הקטן, הסודי; בכל יום אתה מתעורר עם חיוך ענק כי בלילה שוב חלמת עליה. אתה עושה את כל הפעולות, את השגרה, ברקע - כי את כל השיעורים והחברים והתנועה אתה מעביר במחשבות עליה, על החיוך שלה, על הקול שלה, הצחוק שלה, כל הדברים שהופכים אותה למי שהיא.
ובכל יום אתה נזכר גם באותה פינה חשוכה ואפלה שרצית לשכוח: סבל, והתעללות, ומוות, ושנאה, והדביבונים ההם בסרטון הנוראי ההוא, והמצב הפוליטי שהולך להתפוצץ, ואת הפונדמנטליזם הארור, ובאותה העובדה שהיא אמרה לך, אמרה לך במפורש, "אתה מגעיל. אתה מגעיל אותי". כל מה שאתה ב א מ ת רוצה לעשות הוא לתפוס כתף מזדמנת ולבכות עליה, אבל אפילו כתף וירטואלית לא נשארה לך.

לידה, חיים, מוות, לידה, זה מעגל סגור. הכל עובר, הכל חוזר.
ולפעמים אתה פשוט רוצה להפסיק, לזרוק הכל ולמות.

אבל אז אתה נזכר בכל אותם הדברים ששווה לחיות למענם:
אהבה, וידידות, ואומץ, והאמונה הארורה הזו, אותה אמונה השמורה למתבגרים בלבד, האמונה שאנחנו עוד נצליח לשנות את העולם.

(נכתב ברגע של מועקה נפשית גדולה. לא, אני לא הולך לפגוע בעצמי. כן, אני בודד.)

א.ק.

ברקע: Fuck the System\SOAD
נכתב על ידי אביב. , 25/11/2005 12:51  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רעידת-אדמה-אנארכיה!


היה תרגיל רעידת אדמה... למרות שהוא היה מיותר לחלוטין (הרי במקרה של רעידת-אדמה בסדר-גודל שדובר עליו, בין 6 ל-7.5 ריכטר, הבניין יתמוטט הרבה לפני שנרד למטה), הוא היה משעשע לחלוטין. כשהיה צלצול מקוטע התחלתי בצווחות "אאאא!!!! כולנו עומדים למות!!!!!!!" וכו', ואז כלללללללללללל הבצפר ירד למטה למגרש ספורט, זה היה מאוד משעשע פשוט להעביר שיעור שלם עם כולם. אחרי זה היה אמור להיות לי מבחן בתקשורת, אבל ג'ינג'י אמר שהוא נדחה למחר. עכשיו, זה הציב אותי בבעייה - האם ללכת ולשאול את אבי, או לא? כי אם המבחן אכן היה נדחה למחר אז רציתי להבריז (הייתי צריך להשלים את הפעולה עם נדבובי), ואני לא יכול שהוא יראה אותי... אחרי זביקשתי מחמישה אנשים שונים (שלא הסכימו. זונות...), פשוט הלכתי לתקשורת...

וגיליתי שהמבחן נדחה!!!!!! זונות!!!!!!!!

אחרי המבחן הלכתי לנדבובי כדי לסיים את הפעולה, היה כיף, עשיתי שטויות על החשמלית שלו וניגנתי סמלז :) אפילו גיליתי איך לעשות טאפינג :) וניגנתי מאסטר אוף פאפטס (בצורה עילגת, אני מוכרח להגיד). דיסטורשן רולז!

אח, אני רוצה גיטרה, דמאט...

אחרי כמה זמן הלכנו לסניף כדי להכין סטאף לפעולה, וכשהגיע חמש וחצי ועוד לא היו אנשים התחלתי לדאוג קמעא. בסופו של דבר הסתבר שיגיעו כולה 7 אנשים - אנחנו בנינו פעולה ל10 מינימום, ועוד פעולה ממש טובה... דחינו אותה לשבוע הבא. ניחא.

יומשישי כנסניפי... לוידע אם אני אלך. אני מאוד רוצה, אבל זה די תלוי בהורים שלי. למעגל, שניצי, אני מודיע מראש, אני אגיע גם אם אני אצטרך לברוח מהבית.

עומר יגיע בחודש הבא לקרייה, הידד! :)

סימונה-המורה-לסוציו שלחה להורים שלי מכתב (בדואר... קריפי...), שאומר שהברזתי (נכון) שלא הגשתי עבודה ששווה 20% מהציון (נכון מאוד) ושאני מפריע בשיעורים (מה?! זונה!!!). ניחא.

וזהו לכרגע. עד לפעם הבאה.

א.ק.

ברקע: רכבת לילה לקהיר/משינה (אל תסתכלו עליי ככה, זה על Shuffle).
נכתב על ידי אביב. , 23/11/2005 19:37  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

43,916
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , צבא , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביב. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אביב. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)