קמתי בבוקר בהרגשה שלא ישנתי מספיק...
אז מטבע הדברים, חזרתי לישון.
אחרי שאבאשלי העיר אותי בפעם הרביעית, נזכרתי שבעצם מתוכנן להיום יו"ש מטעם בצפר...
אז קמתי, התלבשתי [חולצת ברוס לי!], והלכתי לבצפר - ואיתי, כתמיד הדיסקמן הנאמן.
היו"ש היה מתוכנן בעצם לתחילת השנה, אבל דחו לנו אותו המון... בכל מקרה, אני שמח להפסיד בצפר.
הגעתי לבצפר, נפגשתי עם אילן, רמי ושאר הכיתה, ועלינו על האוטובוסים - בינתיים למצפה חַרַשִים.
הנסיעה עצמה עברה בשלום, שמעתי בליינד גארדיאן [מור, אני כ"כ חייב לך!] והקשבתי לשיחות תמוהות בין בת-אל ורוני.
מצפה חרשים
הגענו למצפה חרשים, או לפחות לשמורת הטבע, שבו המצפה נמצא.
עלינו על ההר, לשביל יפהפה - ומוצל! - וטיפסנו למעלה, כשאני כרגיל בראש.
אחרי שטיפסנו בסביבות ה-10 דקות והגענו למקום עם תצפית ממש ממש יפה לכל האזור של פקיעין וכרמיאל.
טיפסנו, טיפסנו, טיפסנו...
ואז התחלנו לרדת.
oh my god.
מסתבר שלבנות בשכבה שלי יש ורטיגו עצום.
כל-כך עצום שהן מפחדות לקפוץ מגובה של מדרכה.
אומנם, השביל היה בוצי, חלקלק וסלעי...
אבל זה לא מצדיק צרחות ובכי היסטרי כל פעם שהן נדרשו לרדת מגובה של 5 ס"מ.
אני טוב מדי
כמו שציינתי, ראיתי את... סבלן של הבנות...
אז החלטתי לעלות בחזרה ולעזור להן.
גאד דמט!
אני טוב מדי!
זה היה בלתי-יאומן.
קודם הן לא יכלו לרדת.
אח"כ הן לא רצו.
אח"כ הן 'נפלו' כל שתי שניות.
מתישהו הן איבדו את הדרך, ואני הייתי צריך לרדת לשבילים צדדיים וקוציים כי אני גבר גבר...
בהתחלה חשבתי שאין סימן דרך, אבל אז התברר שהיה והן פשוט לא ידעו מה הוא אומר.
and to top it all, הן הלכו בקצב של קרנף צולע עם 3 רגליים, ובנוסף עצרו כל שתי דקות כדי לנוח.
בסופו של דבר, סימה, מורה לשל"ח שהתלוותה לכיתה שלי, דאגה כ"כ מהאיחור שלנו עד שהיא עלתה למעלה בחזרה כדי חמצוא אותנו.
בסה"כ הגענו לאוטובוס באיחור של 40 דקות - שיא אישי חדש.
אח"כ זחלתי לאוטובוס ונסענו מרחק קצר כדי להגיע לקיוסק קטן כזה, ששם מכרו פיתה דרוזית ולבנה, ודאמט, זה היה טעים.
הנסיעה חזרה
היה, כרגיל, כיף, אבל לא משהו.
שמעתי המון המון מוזיקה [ושני זוגות של בטריות נגמרו ...], דיברתי עם נדב על הביטלס [זה כבר הפך למנהג אצלי, לדבר עליהם עם מישהו בנסיעה...], אכלתי קצת...
והגעתי הביתה, כדי לגלות שהשיפוץ של החדר שלי נדחה בעוד יום.
באסה.
טוב, נו לא משנה.
בפעם הבאה, צפו לפוסטשיפוץ.
מאביב.
ברקע: Strawberry Fields Forever\Beatles
בבלוג זה
בכל הבלוגים
