לפרצוף. |
כינוי:
אביב. בן: 34 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
אני שונא את התפקיד שלי, אני שונא את איך שהחיים שלי נראים, אני מתבכיין יותר מדי ואני לא עושה מספיק כדי לשנות את זה. וזהו. ורע לי, סבבה? רע לי. באמת. ואמא שלי כועסת עליי כל הזמן. ואני אוכל יותר מדי. ואני מתבכיין כל הזמן, ורע לי.
| |
לאט לאט אני מתחיל לגלות שיש דבר אחד באמת חיובי בלשרת בטירה - אנחנו לוקחים את אותם אוטובוסים שמגיעים לבית-משוגעים, ויוצא שפעם-פעמיים בשבוע אנחנו באוטובוס עם מישהו שבתכ'לס עושה לנו את היום. המג'נון התורן עשה לנו בתחילת השבוע קטעים מספיחס ("עושים אורגיה באוהל ולא קוראים למפקד, מה אוהב אותכם כמו ילדים שלו!"), יחד עם רפרטואר מגוון של מזרחית, צעקות "בוקר טוב המפקד!!!!" במבטא פרסי, וכמובן "אנחנו מאמינים בני מאמינים" הנצחי, הכל בפול ווליום ולרקע צחוקים ודמעות בעיניים של חיילי, נגדי וקציני שלושת הבסיסים באזור. כן יירבו!
גיליתי בשבוע שעבר שהפרופיל הזמני שלי (שניתן לי ע"י הועדה הרפואית דאז - איפשהו באזור מאי) נגמר, ולכן כרגע אין לי פרופיל, או סעיף... אז וולאק, יש מצב שפעם הבאה שאני רואה קב"ן הוא נותן לי 97. ומשם הדרך לגדודים קצרה סה"כ. זה, וגיליתי דרך להעלות את הקב"א שלי (45 כי צה"ל לא יודע שיש לי 12 שנ"ל ובגרות חלקית), ואני מתחיל לעבוד שבוע הבא... בוא'נה, החיים דבש.
בקיצר יהיה טוב.
א.ק
ברקע: Bleed the Freak/Alice In Chains
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
