חג קקי.
טוב, נו. חופש.
באתי לבצפר מחופש [אנרכיה!], אבל כיוון שאפ'חד לא זיהה מה אני [קומוניסט... פטיש-מגל בגודל יבשת על הגב של החולצה, עוד אחד על הבטן אבל יותר קטן, סיכה של לנין - ישתבח שמו - ודגל אדום], חוץ מכמה שמאלנים [הנוער העובד. יבורכו.], לא התחשבו בזה במיוחד.
טוב, היה כיף סה"כ.
היה נורא מאאאגניב בבצפר, בדרך פגשתי את שני שוורץ, שהיא כוסית גם בתנאים רגילים, אבל עכשיו התחפשה ל - ואני מצטט - "דבורה זונה - אה, לא, סליחה, דבורה סקסית", ועכשיו נהפכה לכוסית שמתלבשת כמו שרמוטה מושלמת - והיא לא כזו! היא שחקנית מד-אי-מה, והיא סה"כ די אינטיליגנטית - אז היה... אממ... מגרה.
כנראה בגלל זה אני חי באזור מגורים [הא, דור! מי אמר את זה? P=].
טוב, חזרה לבצפר. היה, כמו בכל פורים, מופע כשרונות צעירים, אבל לא חיבבתי:
מצד אחד פקאצות לרוב ששרו מוזיקה ישראלית פופולרית - מאיה בוסקילה ודומותיה - ומצד שני שני ראפרים איכות'יים, שחורים, עניים ומקופחים ששרו שיר אנרכיסטי של אמינם. לפחות היו שני מופעים נורמליים: 3 בנות שרקדו ג'אז או משהו, ממש חביב, וכמה חברים שלי ששרו את נות'ינג אלס מאטרס [והופרעו באמצע ע"י הרכזת. זונה].
חלי באה מחופשת לפונצ'ו המקסיקני, עם סומבררו מאאאגניב ופונצ'ו ואף זקן [!]. וגם גיטרה חצי-אקוסטית, נורא נורא יפה, שהייתה לא מכוונת לחלוטין, ושהצלחתי לכוון. בערך.
השתלטתי לה על הגיטרה למשך רוב היום, התלהבתי שאני יודע לנגן את הפתיחה לSmoke on the Water [בשתי דרכים!] באזני כולם ועזרתי בדוכן לממכר פיתות דרוזיות עם לבנה. ואפילו לא אכלתי.
אחרי בצפר התאספו כל הסקייטרים, בליידרים, בייקרים ושאר פריקים, כולל אותי, וגיליתי שאני יודע לנסוע על סקייט יותר טוב ממה שחשבתי.
עשיתי manual, לפחות [מאניואל זה להרים את הnose - החלק הקדמי - בזמן נסיעה, ולא ליפול - זה הרבה יותר מסובך ממה שזה נשמע, במיוחד בשביל מישו שעלה על סקייט פעמיים בחיים ושהפעם הראשונה הייתה עם כפכף אחד. וגם בה נפלתי רק פעמיים, ובשתיהן לא נגרם לי נזק רציני].
טוב, אני מסיים בינתיים...
תחיו הרבה,
אביב.
ברקע: The Long and Winding Road\The Beatles
בבלוג זה
בכל הבלוגים
